נוסח התפילה במשנתו של בעל ה'אשל אברהם' מבוטשאטש/נתן נטע בידרמן

אחד מגדולי הפוסקים אשר עמד לצידה של תנועת החסידות בדור השלישי הינו ר' אברהם דוד ווארמאן מבוטשאטש (בעל 'אשל אברהם' על שו"ע ועוד ספרים). גאונותו וצדקותו נודעו לתהילה בכל קצווי ארץ. 
חלק נכבד מתוך חיבוריו המרובים מקיף את ענייני נוסח התפילה, ובעיקר את כללי הנוסח דרכם ניתן להתחקות אחר דרכו הייחודית בשילוב נוסח האריז"ל עם נוסח אשכנז הקדום. 

דרכו בקודש בעניין זה סוכמה בבהירות על ידי תלמידו ר' משה דב וויזעלבערג מקאלאמייא בספרו 'ברכת אברהם':
"אמר, שאין לשנות או לחסר בנוסחת התפילה והוא רמ״א ערוך שאפי' בנגונים אסור לשנות, ונובע ממהרי"ל ואיתא שם שסיפר הוא ז"ל ממה שאירע לו שמתה בתו וכו׳ והצדיק עליו את הדין ותלה העונש על ששינה מנהג ע״ש. ומה שאנו משנים נוסחת התפילה בזמננו אנו סומכין על דברי רמ״א שכתב בהלכות שבת בענין הדלקת נרות שאע״פ שמצוה להדליק שתים א׳ כנגד זכור וא' כנגד שמור אם מוסיפין עליהם אין בכך כלום ואין הכוונה מתקלקלת בזה כי בכלל מאתיים מנה, עכ״ד. אבל חלילה לחסר מנוסחתינו נוסח אשכנז אפי' אות אחד, וכן הוא מנהגו נאה דורש ונאה מקיים." (ברכת אברהם, קאלאמייא, תרמ"ח. עמ' ג')

ואכן מתוך עיון בחיבורו 'אשל אברהם' אנו נכוחים לדעת כי ברוב המקומות הוא חותם את הדיון על פי יסוד זה ש'להרבות בנוסח עדיף', אם כי לעיתים הוא מסתייג מכלל זה. וכך הוא תוכן דבריו בנוגע לברכת 'את צמח דוד':

"את צמח דוד. אינני אומר תיבות ומצפים לישועה כיון שאין כן במוהר"ר אבודרהם ז"ל, ובשם האר"י ז"ל כתוב [שער הכונות ענין כונת העמידה דרוש ו] רק לכוון בלב שכפי שניחא להשי"ת שנהיה מצפים לישועה כמו ששואלים במשפט הנפש צפית לישועה [שבת לא, א], כן אנו מכינים לבבינו לכפי מה שהוא רצון השי"ת בזה. ובדבר שאיננו במוהר"ד אבודרהם ז"ל, לא שייך בזה הכלל של להרבות בנוסח עדיף כמו שכתבתי במקום אחר בכל זה." (אשל אברהם, שו"ע או"ח סימן קי"ח)

מכלל דברים אלו אנו למדים שכללו 'להרבות בנוסח עדיף' אינו יסוד החלטי וסופי, אלא נתון לשיפוט, והוא תקף אך ורק לנוסחאות המופיעות בספר אבודרהם.
אמנם, לעומת פסקה זו המקדשת את נוסחו של האבודרהם, הרי בברכת גואל ישראל הוא פוסק 'להרבות בנוסח עדיף', אף כנגד דעת האבודרהם: 

"שביעית, ראה נא. מה שאומרים עכשיו הנוסח ומהר לגאלינו גאולה שלימה מהרה כו' כנדפס כעת בסידורים , נראה שכן הוא נכון מצד הכלל שכתבתי במקומות רבים שלהרבות בנוסח עדיף. "ובמוהר"ד אבודרהם ע"ה [עמוד צח] לא כתב ומהר, וגם לא תיבת אל גואל, ומצד שטוב להרבות בנוסח אנו אומרים ומהר כו' כי אל גואל כו'", ואין בזה חשש שפת יתר לגמרי, כי אפשר לפרש שהכוונה היא שיוחש התחלתא דגאולתינו. וגם מההתחלה דהגאולה עד השלמה דגאולה שלימה יהיה גם כן מהירות לטובת עם בני ישראל."

לכפל לשון זו מוסר 'האשל אברהם' נימוק מדוע אין כאן שפת יתר, ומבאר, שתיבת 'ומהר' מוסבת על 'אתחלתא דגאולה', והלשון 'מהרה' כוונתה לגאולה השלימה.

כפל הלשון 'מהר' 'מהרה' כנגד שתי גאולות:
מעיון בכל המובאות והמקומות שבהם הכריע האש"א - 'להרבות בנוסח עדיף' , ניתן להבחין שברכת גואל ישראל היא המקום היחיד בו הוא הכריע לרבות בנוסח על אף שאין לכך מקור בדברי האבודרהם. החרגה זאת מצביעה על העדפה מכוונת להכפיל תיבות המביעות בקשה לזירוז והחשת הגאולה .
גישה זו - הנותנת משקל וערך רב לכפלי לשון המביעות בקשה להחשת הגאולה, משתלבת היטב עם התיאולוגיה החסידית שהעמידה בראש מעייניה "לאוקמה שכינתא מעפרא", ובדומה לכך הוא ההוספה "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה", ב"קדיש" אשר בסדר התפילה, ושאר הנהגות קבליות שנתחדשו על ידי הבעש"ט ותלמידיו, במטרה לקרב קץ משיחיה.

הערות:

1. ככלל, נראה שהאש"א התפלל מתוך סידורו של רבי אשר מרגליות, לבוב, תקמ"ח. שהוא היחיד שמביא נוסח זה. [ראוי להוסיף שאלו המתפללים בזמנינו בנוסח זה [סאטמר, קרלין], אין להם על כך מסורת רציפה, אלא הוראת צדיק מדורות האחרונים].
2. למקרים נוספים לכלל שאין להרבות בנוסח ללא מקור מהאבודרהם, ראה: אש"א, או"ח, סימן ס, בנוגע לנוסח 'בעבור שמך הגדול הגבור והנורא שנקרא עלינו', בברכת אהבת עולם; שם, סימן קכ"ב, בעניין מניין התיבות; שם, סימן תרפב: באופן כללי. 
3. כאן ראוי לציין על מקום נוסף בתפילה בו מופיע כפל לשונות המביעות כמיהה לקירוב הגאולה. בברכת 'אהבה רבה' [אהבת עולם], לפי חלק מן המנהגים הנוסח הוא: 'מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה'. נוסחה זו היא קדומה, וכבר האריז"ל הכריע [שער הכוונות, נ"ג ע"ג], שכך ראוי לומר. ואכן, ניתנה להוספה זו פרשנות על ידי ר' יוסף יעב"ץ ממגורשי ספרד, וכה הם תוכן דבריו: "ועל זה אנו מתפללים מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה, הראשון למהירות הזמן, הב' למהירותה בעיתה, כמו שפירשתי. [מתוך פירושו למסכת אבות פרק ו' משנה ח'].