"אישיותי עברה כברת דרך..."

את הצטרפותי למשלחת לא צריך לתלות באיזושהי אידיאולוגיה מוצקה או עניין אישי גדול בפעילותה, אלא שנחשפתי מתישהו בתחילת השנה לפרסום באימייל שקרא להצטרף לקבוצה שמתגבשת ואמרתי לעצמי: 'וואלה, נשמע נחמד! למה לא?". לא שיערתי לעצמי שאעבור במהלך השבועיים הללו משהו מעבר לכיף שבחוויה. אלא שבכתבי שורות אלו, על המטוס חזרה ארצה, פתאום מתגלה לי בשקט בשקט אמת מסוג אחר- שאישיותי עברה כברת דרך...

בדומה לארץ ישראל שנקנית בייסורים, כך מסתמן לי שנחוצה הייתה עבודה פיזית, מתובלת בעמל, במאמץ ובנחישות, כדי לזכות בחיבור להיסתוריה של העם שלי, שגילויה אינו בספרי לימוד אלא ב"בתי חיים" שכשמם כן הם- מנציחי החיים. לא זכיתי בחיי לחוות דבר דומה לזה ואני מאמין שהנדבך הזה מצטרף לשאר הקומות שהרכיבו ומרכיבות את זהותי ואת תודעתי ההיסטורית שסובבות סביב עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל.

נוסף על כך, המסגרת האנושית הייתה ממריצה ומאירת עיניים כאחת. דמויות שונות נרתמו למטרה המשותפת הזו והפגינו ללא יוצא מן הכלל רוח התלהבות ומקצוענות שלהרגשתי סחפה את כולנו למערבולת של התרגשות, התפעמות וכמיהה. אני יוצא מכאן עם חברים חדשים בעלי שפה משותפת ואני מאמין שדרכנו כקבוצה לא הגיעה לסופה בשדה התעופה.

תודתי נתונה לעמותת יהדות גליציה ובוקובינה שתמכה בפרוייקט רב החשיבות הזה כמו גם לראשי המשלחת- איליה, בוריס ומרינה, שבידענותם, בבקיאותם ובחום האנושי שהם הפגינו לכל אורך פעילות המשלחת הפכו אותה לחוויה בלתי נשכחת. כעת אני נושא את עיניי לעתיד, לשנה החדשה שמעב לפינה, שואף לגלות ניצוצות של תובנות המשלחת בין סדקי שגרת היומיום וכבר חסר סבלנות לקראת מציאת עצמי נכנס לסיפור הזה שוב, מגלה דברים חדשים על עצמי ועל עמי ומתפקד כחוליה בשלשלת הנצח של עם ישראל.

נעשה ונצליח ותודה שהייתם!

אייל שוורץ
מכללת הרצוג
Eyal