צעדים ראשונים של חלוצת העיתונות האורתודוקסית בגליציה: עיתון 'מחזיקי הדת' יוצא לדרך

בס"ד

עיתון 'מחזיקי הדת' יוצא לדרך

צעדים ראשונים של חלוצת העיתונות האורתודוקסית בגליציה

בשלהי שנת 1878 חוותה היהדות האורתודוקסית בגליציה תנופת התארגנות מחודשת, ששינתה את התנהלותה והתמודדותה במרחב החברתי והפוליטי מקצה לקצה. התארגנות זו נווטה על ידי הארגון האורתודוקסי 'מחזיקי הדת' (מחז"ה) שהוקם באותה תקופה, החל את דרכו בסערה רבתי ומיד בראשית דרכו התערבב בקלחת הפוליטית שאפיינה את שנת 1879.

התחדשות זו שאפשרה ליהדות האורתודוקסית להפציע במרחב הציבורי ולפעול באופן מאורגן ללא חשש, התאפשרה תודות לחוקה האוסטרית שהתקבלה על ידי הקיסר פרנץ יוזף הראשון (1830-1916), קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית, בדצמבר 1867 (December Constitution). חוקה זו שינתה בבת אחת את מעמדם של היהודים והעניקה להם זכויות אזרח שוות, התמודדות שווה למשרות ציבוריות, חופש מגורים, חופש עיסוק, חופש התארגנות ועוד.

הראשונה מבין היהודים בגליציה שאימצה הלכה למעשה את הזכויות שנכללו בחוקה הייתה האינטליגנציה היהודית הליברלית, וכחודשיים לאחר קבלת החוקה הקימה את אגודת 'שומר ישראל'. בהתאם למטרותיה המוצהרות הקימה האגודה את עיתונה 'דער איזראעליט'[1]. העיתון שנוסד מיד לאחר הקמת הארגון הפך לשופרה המרכזי בעשרות השנים הבאות. 'שומר ישראל' היה ארגון מודרני שפעל בהתאם לרעיונות הליברליזם ובין שורותיו נמנו גם החוגים המשכיליים שבגליציה. עם הזמן הרחיב 'שומר ישראל' את תחומי פעילותו ופלש גם לתחומי הנהגת הדת, כמו למשל בעת מינוי רב חדש ללבוב לאחר פטירת הרב יוסף שאול נתנזון בשנת 1875. בעקבות כך הלך והתרחב הקיטוב בין המחנה הליברלי לאורתודוקסי, והמחלוקת על ארגון חיי היהודים במרחב הגליצאי הלך וגבר. אלא בעוד שהצד הליברלי היה מאורגן באגודה מסודרת עם עיתון היוצא לאור אחת לשבועיים, הרי שהמחנה האורתודוקסי המשיך להתנהל במתכונת הישנה של אספות גלויות או סודיות בבתי הכנסת וכרוזי 'קול קורא' שהתפרסמו מעת לעת.

מצב זה השתנה לחלוטין בנובמבר 1878 עם קבלת הרישיון המיוחל להקמת אגודת 'מחזיקי הדת'. רישיון זה הושג במאמץ רב. בקשות קודמות להקמת אגודה דומה נפסלו על ידי משרד הפנים הווינאי. מגישי הבקשה נאלצו שוב ושוב לשנות את שמה ואת תקנון האגודה עד שבקשתם נענתה בחיוב. סעיף 2 בתקנון שהוצע קבע כי האגודה תקדם מטרותיה באמצעות כתבי עת וכדו', ואכן עם הקמתה פתחה האגודה מידית את עיתונה ששמה כשם הארגון – 'מחזיקי הדת'. מכאן ואילך היתה היהדות האורתודוקסית מצוידת גם היא בארגון ועיתון מסודרים. המערכה 'על הגנת היהדות האורתודוקסית' לבשה פנים חדשות[2].

 

עיתונות פורצת דרך

הקמת עיתון בקרב היהדות האורתודוקסית של גליציה הייתה צעד משמעותי ופורץ דרך. ככלל היהדות הגליצאית נחשבה לשמרנית במיוחד. עיתון נחשב לדידם פתח לליצנות, קלות ראש וביטול תורה. העיתונות – 'מכתבי-עת' בשפת הימים ההם – זוהתה זה מכבר עם החוגים הליברלים והמשכיליים והשימוש באמצעה להגנה על האורתודוקסיה לא הייתה מובנת מאליה כלל וכלל. היה גם חשש שקריאת עיתון תוביל לקריאת עיתונים שהתנגדו ליהדות ולאמונה המסורתית.

ניתן לנחש מדוע התעכבה היהדות האורתודוקסית 11 שנים בהוצאת עיתון משלה לעומת 'שומר ישראל'. לא היה די בכך שחוקת המדינה אפשרה זאת. היה צריך בהחלט מניע דרמטי להנעת מהלך שכזה, והמניע הזה הורגש היטב באותה עת. אנשי 'שומר ישראל' הובילו מהלכים מול השלטון וקידמו את יכולתם לעצב את החברה היהודית בגליציה כולה. החברה האורתודוקסית לא יכלה לעמוד מנגד ולהסתפק בפעולות שאבד עליהן הכלח.

משהוחלט בארגון על הוצאת עיתון והבקשה לרישיון יצא לדרך, לא התמהמהו אנשיו ועוד לפני קבלת הרישיון בפועל החלו להוציא את העיתון במהדורה משוכפלת של כתב יד. החל מגיליון מס' 7, משנתקבל הרישיון המיוחל, החל העיתון לצאת במהדורה מודפסת באותיות עבריות. למן אותו היום ובמשך למעלה משלושה עשורים יצא לאור 'מחזיקי הדת' בעיר למברג ומשם הופץ לכל רחבי גליציה.

מחזיקי הדת מהדורה כתב יד משוכפלת

גיליון מס' 6-מהדורה משוכפלת של כתב יד

 

בראשיתו של עיתון

מרבית גיליונותיה של 'מחזיקי הדת' השתמרו וזמינים לצפייה במקורות שונים, כמו גם בארכיון Jpress של הספרייה הלאומית בירושלים. קריאה שיטתית של גיליונותיה מהוה התחקות בלשית אחר אתגרי היהדות האורתודוקסית של גליציה בעשורי שנות פעילותו של העיתון. אולם בבלוג זה אבקש להתבונן בנקודת הזינוק של העיתון, ברגעים בהם פרץ שער ושם לדרך פעמיו.

הגיליון המודפס הראשון שנגיש לעיון הוא גיליון מס' 12 מיום ד' כ' סיון תרל"ט – 11 ביוני 1879. אני מחזיק בעשרת עמודיו ומנסה לדמיין את התרגשותם של החסידים הגליצאים או ה'אשכנזים' שבהם עם קבלת הגיליון הטרי לידיהם, קוראים בשטף את שורותיו הצפופות ונדרכים אל מול הסכנה הרוחנית שאורבת לקהילות גליציה אם אך לא יתעשתו מבעוד מועד. אנסה גם אני יחד אתם להבין מה נכלל בגיליון זה.

מחזיקי הד 12

בעמודו הראשון מתנוסס לו בראש סלוגן העיתון באותיות לטיניות – 'צייטונג פאר דאס וואהרע יודענטהום' (עיתון ליהדות האמיתית). 'אמתית' משמע שיש גם אחת לא אמתית. האמירה הלעומתית ברורה – באנו להגן על זו האמתית.

ההוצאה לאור יושבת בלבוב הלוא היא למברג שבמזרח גליציה. ממטרופולין זה, מהחשובות שבין ערי גליציה, היא מבקשת לפרוס כנפיה על מאות קהילות הקודש של גליציה.

בטרם יחל הקורא בקריאתו – אזהרה ובקשה! לנהוג כבוד בזה המכ"ע [=המכתב עתי] כמו בכל ספרי הקודש, ושלא לנהוג בהם מנהג חול ח"ו, רק לאספם ולשמרם, וכאשר יתרבו העלים יתנו הקוראים הנכבדים לכרוך אותם. המו"ל. האזהרה לאסוף ולכרוך את עלי העיתון מובנת בהחלט למי שיקרא את העיתון. מאמרי העיתון הכתובים עברית מליצית מכילים מובאות חז"ל וציטטות תלמודיות לרוב. אווירת בית המדרש עולה מבין השורות ובנקל ניתן לזהות את הרקע ההשכלתי והחברתי של הכותבים.

 

בריתות פוליטיות: ׳וטוב מהם הנכרי אשר לא מבני ישראל הוא׳

מאמרו הראשון והחשוב של העיתון הפונה אל אחינו בני ישראל תופשי התורה ובעלי אמונת אמת ואשר עליו חתום ארגון 'מחזיקי הדת', מתייחס לבחירות לפרלמנט האוסטרי שיתקיימו בקרוב ממש בקיץ 1879 ומזהיר את קהל הקוראים באזהרה כפולה ומכופלת על פי דעת התורה הקדושה לבלתי תטו ח"ו אזניכם לדבר חנף ומרמה, אשר זה דרכם בפיהם שלום ידברו ובקרבם ארבם המה... ובל תיתנו ידיכם להם לבחור מבינותם בחירי מדינתו.

בהמשך המאמר מתעצמת האזהרה: וטוב מהם הנכרי אשר לא מבני ישראל הוא, אם אך אהבת אדם בלבו ואיש ישר הנהו. כי העמים אשר עמהם אנחנו יושבים השליכו מהם האיבה  ושטנת הדת אשר היה בימי קדם. ואלה אשר למראה פנים מזרע ישראל המה, חידשו השנאה והאיבה אלף פעמים ככה.

ניתן לזהות בתעמולת הבחירות של 'מחזיקי הדת' שתי מגמות – הראשונה העדפת מועמדים אורתודוקסים מובהקים והשניה, במחוזות בהם לא הוצב מועמד אורתודוקסי, העדפת הנכרי הראוי על פני מי שאינו ראוי גם אם יהודי הוא. בבחירות הקודמות של שנת 1873, טרם לידת 'מחזיקי הדת', קידמו אנשי 'שומר ישראל' ברית עם הרותנים נגד הפולנים. הקונפליקט הפנים-יהודי לא התבטא בשדה הפוליטי. בבחירות אלו, עם השתלבות 'מחזיקי הדת' בפעילות פוליטית אל מול 'שומר ישראל', התבלט השבר החברתי באוכלוסייה היהודית-גליצאית, כשהאורתודוקסים נקראו בראשונה להעדיף את מועמדיהם הם. אך יותר מכך, להעדיף את 'הנכרי אשר לא מבני ישראל הוא' על פני היהודים הליברלים שאין יהדותם אלא 'למראה פנים' והם המחדשים את שנאת הנוצרים כלפי היהודים.

מכאן מגיע הכותב למסקנה שראוי ונכון להתאמץ לבחור במועמדים האורתודוקסים, הלוא המה הרב צבי הירש אורנשטיין רבה של לבוב, הרב שמעון סופר רבה של קרקוב, הרב יצחק אהרן אטינגר והרב יצחק שמעלקיס רבה של פשמישל – אלה הם ארבעה מטיבי לכת בדת תורתנו הקדושה ומבינים בכל חכמה ומדע... ומה לנו מן אלה המליצים – אדוואקאטען [=עורכי דין]...

מיקומה של הקריאה הנחרצת המוצבת בפתח העיתון מצביעה על חשיבותה ודחיפותה ליהדות האורתודוקסית המאורגנת. בסוף אותו הקיץ עמדו להתקיים הבחירות לפרלמנט. בבחירות אלו הטון הלאומני-פולני התגבר ולראשונה תעמולת הבחירות נעה לא רק בין הקוטב הפולני לליברלי, אלא גם בין רמות אדיקותם של המועמדים היהודים. בבחירות אלו הופיעה לראשונה הופיעה היהדות האורתודוקסית מאורגנת, ואלו הנאמנים למחנה זה נקראו להעדיף את בחירתם על פניהם של 'אדוואקאטען'. אדיקותם הדתית של המועמדים, ביניהם רבנים גליצאים חשובים, נחשבה יותר מאשר בעלי המקצועות החופשיים מקרב היהדות הליברלית.

מסתבר שההתרחשות הדרמטית של הבחירות חברה לצעד הדרמטי של הקמת הארגון והוצאת עיתונו והפכה את אותה תקופה לחשובה ומתוחה בין המחנות הניצים שבגליציה. תוצאות אותן בחירות (המוצלחות מבחינת המחנה האורתודוקסי) אינן חשובות לנו כעת. ביקשנו רק להתחקות אחר זהות צעדיו הראשונים של העיתון ונראה כי אלו היו עמוסי חידושים, במישור הרוחני, ההתארגנותי והפוליטי.

בעמודים הבאים של הגיליון מתפרסם מאמר ביידיש-גרמנית באותיות עבריות, בו הקריאה אודות הבחירות חוזרת ונשנית לקוראי היידיש שבין קוראי העיתון. האוכלוסייה האורתודוקסית של גליציה כללה את ה'אשכנזים' ואת האוכלוסיה החסידית שהתאפיינה בשמרנות יתר ואשר שפתה העיקרית הייתה יידיש. הארגון פונה לכל אחד בשפתו ומבקש שלא לדלג על אף אחד.

התארגנותו של 'מחזיקי הדת' בבחירות חשובות אלו מצביעה על פעולה אסרטיבית ואסטרטגית, כשהצעת ארבעת המועמדים ממגוון אזורי גליציה ביקשה ללכד את כלל אזורי גליציה תחת מטריית הארגון. עוד נראה כי אנשי הארגון ביקשו שלא להסתפק בהגנה בלבד אלא לפעול בדפוס אקטיביסטי, דפוס פעולה הבא לידי ביטוי בעצם הקמת הארגון ועיתונו, כמו גם בהתמודדם לראשונה בבחירות לפרלמנט.

ר' שמעון סופר זצ"ל

הגאון ר' שמעון סופר זצ"ל, רבה של קראקוב בשנים תרכ"א-תרמ"ג

 

נושאים משניים

מלבד אזכור מועמדותו לפרלמנט של רבי שמעון סופר והקריאה לבחור בו, משמש הלה כנשוא מאמרים נוספים בעיתון. רש"ס, רבה של קרקוב מזה 18 שנים ובנו של הגאון הנודע בעל החתם סופר מפרשבורג, בולט בגיליון זה כמי שעמד באותה עת בעין הסערה בין האורתודוקסים לליברלים ואנשי תנועת ההשכלה. שוב ושוב מוצא העיתון לנכון להגן על שמו של רש"ס במלוא התוקף. בעמוד 2-3 של העיתון מופיע פיליטון תחת הכותרת 'משיב כהלכה'. במסגרת 'פיליטון' זה מתנצח הכותב בפרקי המשך עם כתבי פלסתר שפורסמו נגד רש"ס. הכותב מונה אחת לאחת את תגובותיו הנחרצות לטענותיו של המתנגדים לרב סופר. בעמודים 9-10 מתייחס הכותב לחוברת שיצא בשמה של אגודה אלמונית בשם 'מחזיקי תורה בק"ק קראקא' נגד רש"ס. הכותב מבקש להוכיח שאגודה שכזו לא קיימת בקרקוב ואף מסתייע במכתביהם של אנשי קרקוב. ניתן להסיק כי נכון לאותם ימים שימש רבי שמעון סופר ראש החץ במאבק מול אנשי 'שומר ישראל'.

עוד מופיעים בגיליון מאמר תחת הכותרת 'ושננתם לבניך', הכולל את קריאתו של מאשיל באמבאך מנהל תלמוד תורה בלבוב לתמיכה במוסד שתחת הנהלתו. הארגון מוסיף גם הוא קריאה לתמיכה במוסד חינוכי זה. פנייה נוספת של הארגון מבקרת את התאגדות המוהלים המבקשים לקבוע תשלום מינימלי לברית מילה. שני ידיעות אלו מבטאים את מגמת הארגון לפרוש חסות על עניני הדת שבמדינה, לעמוד בפרץ ולתקנם במידת הצורך.

נראה כי לעת עתה, עם יציאת העיתון לדרך, מקור ומוקד החדשות וההתרחשויות היא לבוב. אפילו שני הפרסומות המתפרסמות בגיליון זה קשורות לבעלי עסקים בלבוב, אחת לרופא עיניים ואחת לגלנטריה. התייחסות אחת בלבד הנוגעת לקהילה אחרת היא ידיעה על מלמד שאינו ראוי שהתמנה לתפקידו בקהילת סאסוב הסמוכה ללבוב.

חזונו של הארגון לאחד ולייצג את כלל קהילות גליציה עדיין אינו בא לידי ביטוי של ממש בגיליון זה. אין כאן חדשות מקהילות אחרות וחסרה כאן סולידריות עם הנעשה ונשמע בגליציה שמחוץ ללבוב. כך טיבם של הצעדים הראשונים. עוד יבואו ימים בהם יספרו סופרי 'מחזיקי הדת' לקוראיהם חדשות מהעולם היהודי, אפילו אלו מחוץ לגליציה. הקוראים יוכלו להתעשר בידע כללי, לקרוא סיפורים בהמשכים שיתורגמו מה'דער איזרעאליט' של מיינץ, להתענג של שירים שיכתבו לרגל אירועים חגיגיים. אבל אנו רק בתחילת הדרך, ואל לנו לשכוח את משימתנו העיקרית לעת הזו – הבחירות לפרלמנט...

 

[1] אין להחליפו עם העיתון האורתודוקסי 'דער איזראעליט' שנוסד במיינץ שבגרמניה בשנת 1860.

 [2]  עיתון 'מחזיקי הדת' יצא לאור אחת לשבועיים. החל משנת 1886 הוחל בהדפסתו של עיתון נוסף בשם 'קול מחזיקי הדת' שיצא גם הוא אחת לשבועיים, לסירוגין עם העיתון השני.