היחס לשמות לעז בגליציה במאות ה-16 וה-17

Names

שמות קודש ('דב') ושמות חול ('בער') מאפיינים את מסורת השמות היהודית זה מאות בשנים. אך לא תמיד היה הדבר כך. כיצד נוצרה מסורת כפל השמות? מדוע, ובאילו נסיבות? מחקר זה מבקש לתאר את היחס לשמות לעז/שמות חול ולשימוש בהם, בצורת ביטויו המיוחד בגליציה במאות השש עשרה והשבע עשרה.

מחקרנו יבחן את יחס היהודים לסביבתם הנוכרית דרך הפריזמה של השימוש בשמות לעז אצל היהודים ויחסם לשמות אלו, מתוך בחינת הטקסטים ההלכתיים, התהוותם ודרכי הכרעותיהם בשאלות של משמעות וזהות. טקסי מתן השם, דרכי השימוש בשמות, אופני הקריאה והיחס בין השם העברי לשם לעז, יכולים ללמדנו רבות על המערכת המורכבת של היחסים בין יהודים לנכרים.

המקורות למחקרנו הם ספרות ה"תשובות" וספרי הפוסקים, וכן ספרות ה"שמות גיטין" - ז'אנר ספרותי שהתפתח במאה השש עשרה, שנועד לשמש כספרות "מקצועית" לצורך כתיבה מדויקת של מסמכי גירושין. ספרות זו מהווה מקור מצוין למחקרנו העוסק בגלגולם של אופני השימוש בשמות מסוגים שונים, ומשמשת אוצר בלום לחקר השמות השימושיים אצל היהודים, דרכי הגייתם וכתיבתם, ולבחינת היחס המורכב לשמות לעז. כתיבת השמות בגט יצרה דיונים מורכבים ומפורטים על אופני כתיבת השם ומתוך עיון בהם ניתן ללמוד לא רק על אופן כתיבת השמות ותפוצתם אלא גם על היחס הערכי המורכב לשמות לעז.

נחקור נושא זה דרך כתיבתם ההלכתית של דמויות ידועיות שם כגון ר' יואל סירקיש ("ב"ח", 1561-1640, קרקוב), ר' יהושע השיל ("מגיני שלמה", 1578-1648, לבוב-קרקוב), ר' גרשון אשכנזי ("עבודת הגרשוני", 1615-1693, קרקוב-וינה), ר' מנחם מנדל קרוכמל ("צמח צדק", 1600-1661, קרקוב-ניקלשבורג), ואחרים. בתשובותיהם ובחידושיהם ניתן לראות את עלייתו של נושא היחס לשמות לעז ומורכבותו ואת הכרעותיהם השונות בסוגיה זו.

בין השאלות שהמחקר יעסוק בהן תידון השאלה על דרכי היווצרות השם, טקסי קריאת שם החול ושם הקודש ומשמעותם בקהילה היהודית, היחס לשמות המופיעים ברשומות הנוכריים ובשטרי חול לעומת קריאה לעליה לתורה ושימוש בענייני קדושה כמצבות וכתובות. שאלה נוספת שתעמוד ברקע המחקר ותזין אותו היא בחינת היחס בין הרב ובין קהלו. האם פועלים הרבנים כמעצבים ומשפיעים על קהלם באמצעות פסקיהם ומעורבותם או שאינם אלא כמשקפים את מצב העניינים הנתון?

דרך פריזמה זו של היחס לשמות לעז ננסה לתאר רגישות חדשה ועיון מחודש שעולה בקהילות גליציה במאה השש עשרה והשבע עשרה, ביחס לשמות לעז ולשמות חול, ולשימוש בהם.

תקוותי שמחקר זה יוסיף נדבך לחקר יהדות גליציה ולמקומה המיוחד בדרכי עיצוב היחסים בין יהודים וסביבתם.