מחקר זה מתמקד במפנה המאות השמונה עשרה והתשע עשרה, אז החלה השתלבות היהודים והתערותם במגזר הכללי. השתלבות זו עוררה אצל בני התקופה שאלות רבות, ונידונו סוגיות של לאום, השתלבות במגזר הכללי, בחינת גבולות ההלכה, ועוד. רבנים והוגי דעות רבים וחשובים הוצרכו, מי ברצונם להוביל שינוי, ומי בעל כורחם עקב אילוצים קהילתיים, להתייחס לשינויים אלו ולשרטט גבולות חדשים ועדכניים התואמים את רוח התקופה. גליציה, כחלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית, שימשה כמקום מפגש והתחככות בין הערכים הישנים והמסורתיים ובין אלה החדשים, תולדת השינויים המואצים שהתרחשו בחברה האורבנית היהודית במזרח אירופה ובמרכזה. משום כך יבקש מחקרנו לבחון את הווי הקהילה וההתרחשויות שבו באחת מקהילות גליציה המרכזיות, הלא היא העיר ברודי.
חטיבת הפרקים הראשונה תעסוק בפולמוס על כתיבת גט ביום טוב שני של שבועות, שהתחולל בשנות השלושים של התשע עשרה, בין הרב אלעזר לנדא (תקל"ח 1778 – תקצ"א 1831), רבה של העיר ברודי, לבין אב בית הדין בעיר הרב שלמה קלוגר (תקמ"ה 1785 – תרכ"ט 1869). צורת הפולמוס ואופיו רומזים על כך שמעבר לרובד ההלכה, מתחוללת התגוששות בין גישה שמרנית, הרואה בכל שינוי ערעור על חומות היהדות, לבין גישה דינמית יותר, הנתפסת כחדשנית. לחטיבת פרקים זו יצורף נספח הדן בחיבורו הפולמוסי של הרב שלמה קלוגר, קונטרס "שבעה עינים", שהובא לדפוס על ידי בנו. הנספח יבקש לנתח את מטרותיו, סגנונו והסיבות שהובילו לכתיבת הקונטרס.
בחטיבת הפרקים השניה נתמקד ברבה של ברודי, הרב אלעזר לנדא. נדון על על משפחתו וסביבתו הקרובה, על מאפיינים בחיבורו על הרמב"ם "יד המלך", בהשוואה לחיבורים אחרים שהתחברו על הרמב"ם, וננסה לצייר קוי אופי והשקפה לדמותו ולהבינה טוב יותר מתוך הקשרה ההיסטורי ופעלה.