ר' מיכל מראפטשיק: פרק בכתיבתו של מחבר לא ידוע ובפולמוסו מול הרמ"א

במאמר יסודי מנתח אלחנן ריינר, ההיסטוריון החשוב של יהדות פולין בעת החדשה המוקדמת, את תפיסת ההלכה האוניברסלית של הרמ"א, המתנתקת מתפיסת ההלכה המסורתית הלוקאלית של אשכנז בשלהי ימי הביניים, ומזהה את השינוי כמעבר מהקהילה הקטנה ו'הקדושה' לקהילה הגדולה והעירונית. הרמ"א, שחי ופעל בקראקוב באמצע המאה השש-עשרה, והמסמן יותר מכל אחד אחר את תחילת העת החדשה בתרבות יהדות אשכנז, ניסח במפעלו מחדש את המסגרת ההלכתית ובאופן מודע פעל למחיקת ההבדלים ההלכתיים הרבים בין מנהגי הקהילות השונות באשכנז. בהתאם לרוח התקופה הכללית שעודדה ערעור על סמכויות ומסורות בכל תחומי החיים, פעל הרמ"א לשיבה גורפת לספרות קדומה ובעלת סמכות מקובלת על תפוצות רחבות יותר, תוך התעלמות מסמכותם של מנהגים אשכנזיים-מקומיים, מאוחרים יותר.

כפי שניתן להניח, גישתו של הרמ"א לא התקבלה בשתיקה. ההתנגדות המפורשת והמפורסמת ביותר היא זו של ר' חיים בן בצלאל, חברו ללימודים של הרמ"א. ר' חיים, שישב באותו זמן בפרידבורג שבגרמניה, הקדיש לביקורתו הרהוטה את החיבור "ויכוח מים חיים", דרכו ניתן לעמוד על יסודות התפיסה שהנחתה את הרמ"א בעבודתו ולפרש את המשמעות המיוחדת בת-הזמן של מפעלו. ביקורת זו זכתה להתייחסות רבה במחקר, אף כי משמעויותיה טרם מוצו.

 

Seder berachot

במחקרי אני מבקש לתאר ולהתחקות אחר ביקורת שהושמעה בקול ענות חלושה בקראקוב גופה, דרך יצירתו הספרותית של ר' מיכל מראפטשיק, שפעל בשולי בית המדרש והדפיס לפחות ארבעה חיבורים תורניים. החיבורים, למרות היותם בעלי ערך מועט מבחינת תוכנם, מאפשרים לנו מבט לקולו הייחודי המייצג עמדה של מחבר מבני אינטליגנציית-המשנה בפולין עצמה. 'אחד מבעלי המוסר של הימים ההם', כהגדרת חיים הלל בן-ששון - הנושא בגאווה בלתי-מוסתרת את המטען התרבותי האשכנזי המסורתי ומביע באלם ביקורת מרומזת, הססנית ומבולבלת לנוכח השינויים המתפתחים בארצו החדשה, פולין, בשדה ההלכה והתרבות ומערערים על סדרי החיים המוכרים.

חיבורו המפורסם של ר' מכיל, "סדר ברכות", נדפס בקראקוב בשנת שמ"ב (1582), שנתיים בלבד לאחר שהגהותיו של הרמ"א לשו"ע יצאו לאור באותו בית דפוס. בשער הקונטרס מתואר המחבר: "מהרר יחיאל בר ידידי' זלה"ה הנקרא בפי כל ר' מיכל מארפטשיק הגר בלובלין'. פרסומו של הקונטרס, המתמצת בעיקרון את הלכות ברכות, נובע מהעובדה שר' אברהם אבלי גומבינר, גדול הפרשנים הקלאסיים לשו"ע חלק אורח חיים, שפעל בקאליש במאה השבע-עשרה, משתמש ומזכיר את הקונטרס פעמים אחדות בפירושו "מגן אברהם".

לצד חיבורו המפורסם הדפיס ר' מיכל מראפטשיק עוד שלושה חיבורים. המוקדם שבהם הוא "מנחה חדשה" – לקט פירושים לפרקי אבות, שנדפס בקראקוב בשנת של"ו (1576). בשבעת עמודיו האחרונים, נוספו "ליקוטים" –מעין "פנקס רשימות", של ציטוטים מספרות הזוהר ושאר ספרי קבלה, כמו גם עניינים פיקנטיים אחרים. "ליקוטים" אלה חופפים במידה מסוימת את חלקו השני של "סדר ברכות", בו זנח המחבר את מגמתו המוצהרת של הספר ועבר להצגת דיונים וציטוטים, אקראיים לכאורה, כביכול בלי סדר ומחשבה.

בין "מנחה חדשה" לסדר "סדר ברכות" הדפיס ר' מיכל בקראקוב בשנת ש"מ (1579), ברכת המזון עם פירוש, המלוקט בחלקו הגדול מפירושו של ר' נתן שפירא מהורודנה, שנפטר שנתיים קודם לכן.

חיבורו הנוסף, קונטרס דל הכמות, המחזיק שישה עמודים בלבד, חסר שער והלכך שנת הדפסתו אינה ידועה. חיבור זה הוא תרגום ללשון הקודש של הכרוניקה על גזירות וינה שהיתה נפוצה בשפת היידיש.

איננו יודעים שום מידע אודות המחבר, פרט לעקבות שהשאירה אחריו יצירתו הספרותית, בה מובעת בצורה מרומזת ומהוססת, אך עקבית, ביקורת על התפנית המודרנית בתרבות ההלכה והלימוד בפולין. ביקורת זו, פענוח כוונותיה וחשיפת מקורותיה, היא העומדת בלב המחקר.