ההדרת וחקר כתב יד חסידי קדום

תנועת החסידות במזרח אירופה היא אחת התופעות המשמעותיות והמשפיעות בתולדות העם היהודי, החל מהיווסדה במאה ה18 ועד ימינו אנו.

ידיעת וחקר תולדותיה, הגותה, שורשיה, וההתנגדות לה, עוררו עניין רב מאד כבר בסמוך להתגבשותה, ומאז והלאה. אנשי התנועה המקבילה בזמן,  'תנועת ההשכלה' הרבו לכתוב ולחקור אודותיה, 'חסידים' רבים אספו חקרו וכתבו רבות על תולדות גדולי החסידות והגותם, ולאחר מכן המחקר המודרני יצר ספרות ענפה מאד על מחקר החסידות, ספרות ההולכת ומתרחבת עוד ועוד בימינו.

כתנועת חיים חברתית, החסידות היא דינמית, ועברה גלגולים, עדכונים ושינויים עם התמסדותה, הסתעפותה לארצות שונות, ע"י אישים ושושלות ייחודיים, ובעקבות הימשכותה לתקופות חדשות עם תנאים ומאפיינים שונים.

כך, מקובל במחקר לחלק ולהבחין בין ראשית החסידות, אז הייתה החסידות קבוצה חוץ ממסדית ומשוחררת, המתאפיינת בביטויים עזים של מיסטיקה ואקסטזה רוחנית, המתוקפת בהגות רדיקלית, ובמנהיגים כריזמטיים - לבין התקופה השנייה, במאה ה19 בה עברה החסידות התמסדות והשגרה, בהם מותנו ההיבטים הרדיקליים וביטויי הרוחניות המופגנים, ונוצקו דפוסים קבועים יותר של שושלות צדיקים וחצרות מוסדרות, עם הגות מתונה ומופנמת יותר.

בספרות המחקר נטו לייחס למאה ה19 אפיון של התנוונות, ובמידת מה הסתאבות של תנועת החסידות, וחיפשו להבין את ה'בראשית' הכביכול טהור יותר, במובחן מתקופת ההתמסדות.

במידת מה גם בחוויה הפנימית החסידית, התקבעה התחושה כי עם תקופת ההתמסדות וההשגרה חל ניוון כלשהו באוטנטיות וברעננות של ראשית החסידות, מה שהוליד אצל חסידים רבים תשוקה תמידית לקלף את השכבות הנוספות, ולהתמיד בחתירה להתחברות לחסידות האותנטית, ל'חסידות של פעם' ל'צדיקים של פעם', הבעש"ט ובני היכלו, המגיד הגדול ותלמידיו.

בשביל לחקור את ראשית החסידות נצרכים אנו כמובן למקורות ראשוניים בני הזמן. אמנם נותרו בידינו מספר ספרים שנדפסו בתקופה זו (כמו ספרי בעל ה'תולדות יעקב יוסף', ו'מגיד דבריו ליעקב' מתורות המגיד ממעזריטש), והם אכן משמשים כר פורה להבנת ראשית החסידות. אלא שהדפסה גופא התמסדות היא, וכפתגם הידוע של רבי ישראל סלנטר: "לא כל מה שחושבים יש להביע לא כל מה שמביעים יש לכתוב. לא כל מה שכותבים יש להדפיס." להדפסה יש מסננים ועיבודים משלה. רוב כתבי החסידות נערכו ועובדו קודם להדפסתם. יתירה מכך, רוב המקורות הכתובים הותירו עבורנו בעיקר את הדרושים החסידיים כפי שנאמרו ועובדו, ולא את מעטפת הרגשות והמחשבות של ראשוני החסידים, ההוויה החסידית מושתתת רבות על חוויות אוראליות וחברתיות מה שגורם לכך שהספרות הכתובה אינה ממצה את התמונה המלאה.

על בעיה זו עמד בהרחבה זאב גריס בספרו 'ספר סופר וסיפור בראשית החסידות', ראה לדוגמה:

 'העיסוק הרב והאינטנסיבי שלי בתולדות הספר והספרות החסידית שכנעני יותר ויותר שהספרות שכולנו דשים בה, מאין עדות אחרת, היתה אך בת קול חלושה להתרחשות עצמה, שמעצם טבע ברייתה והתפתחותה היתה התרחשות שבעל פה – אוראלית – כאשר מנהגים וסדרי חיים הועברו בעצם קיומם מאב לבן ומחסיד ותיק לצעיר. כאן כמובן מתבקשת מאליה השאלה, איך ניתן ללמוד כראוי היסטוריה חסידית ולכתוב תולדות תנועה תוססת זו, כאשר רוב מנהיגיה ומונהגיה בחרו להטביע בדורות שבתוכם חיו זכרון חי, חוויתי, קולקטיבי, המונחל בחיים עצמם. זכרון קולקטיבי זה השתקף באופן מוגבל בספרות השבחים החסידים, ולמיטב הכרתי, עוד פחות מכך בסוגים הספרותיים האחרים שרווחו בקרב חסידים: דרוש, איגרות, או הנהגות [...] על כן התרכזותנו ב'ספר סופר וסיפור בראשית החסידות' באה כדי לעודד חקירה ולימוד של הספרות, כדי שנוכל ממנה ובה לתת דעתנו על החיים גופם, עד כמה שהדבר ניתן' (זאב גריס, 'ספר סופר וסיפור בראשית החסידות', ת"א תשנ"ב, עמ' 13-12).

 

שר ההיסטוריה הותיר עבורנו מתנה חשובה ויקרת ערך, מקור נוסף ומשלים, אותנטי ומקורי, למגע ישיר עם ראשית החסידות:

יומן אישי ואינטימי של חסיד ומיסטיקן נלהב, מחבורת החסידים מבית מדרשו של המגיד ממזריטש. תאריך כתיבת היומן הוא בין השנים תקנ"ה – תקנ"ח, (1798 -1795), שנות זקנותו של החסיד.

 

באופן מרתק ופתלתל התגלגל העתק מכתב היד המונה יותר מארבע מאות עמודים בכתב יד. הוא עבר גלגולים רבים, ובמשך הרבה שנים נחשב לאבוד. כתב היד כולל בעיקר מאות דרושים חסידיים שנשא החסיד בשבתות בפני שומעיו, בהם רעיונות רבים ששמע ממוריו וידידיו גדולי החסידות. בנוסף כולל כתב היד עשרות רבות של חלומות שחלם החסיד, חלומות שהינן חזיונות רוויי תשוקות וגעגועים לעולמות טמירים ולספירות עליונות.

בכתב היד כלולים חידושי תורה, סיפורים, משלים, רפואות, סגולות, פרטים ביוגרפיים, זיכרונות היסטוריים, ועוד, והוא יכול לשמש כר פורה במיוחד להבנה נוספת ומשלימה להגות החסידית הבראשיתית, לתולדות החסידות, והיהודים בכלל. פרטים שונים בכתב היד יכולים לשמש להוספה או להבנה יתירה גם בנוגע לשלל עניינים היסטוריים ומעוררי עניין נוספים.

העתק כתב היד שנותר בידינו מונה כ400 עמודים בכתב יד, מתוכם כמאה חסרים לגמרי, ושלוש מאות הדפים הנוספים חסרים ומטושטשים בהרבה מקומות.

אני מתעתד בשלב הראשון, לנסות לפענח מקסימום מהניתן מתוך כתב היד.

בשלב השני, מכיוון וכתב היד כתוב בקיצור ובתמצות רב, ומשוקעים בו אלפי מוטיבים ורעיונות המושתתים על כלל הספרות היהודית מהתנ"ך, ספרות חז"ל, הפרשנים ועד ספרות הקבלה והדרוש, לצורך הבהרה והבנה מינימלית של הדברים, אעיר את כתב היד בהערות משלימות לשלל המקורות עליהם מיוסדים דברי המחבר באופן שיהיה ניתן להבין את מהלכי הדרושים והחידושים.

בשלב השלישי אני מתכנן לחקור את כתב היד, מהבטיו ההגותיים וההסטוריים. דהיינו לנסות להבין את קו מחשבתו הכללי של המחבר, ולמקם אותו בתוך כלל ההגות החסידית בת הזמן. בחלק ההיסטורי אנסה לאסוף פריטים ביוגרפיים אפשריים מתוך כתב היד, לחפש מקורות נוספים על המחבר ולנסות להשלים ככול שיימצא תמונה ביוגרפית של המחבר. ומן הפרט אל הכלל, כל היכן שניתן לדלות פרט בעל חשיבות היסטורית מכתב היד אנסה למקם פריט זה בתוך הידע הקיים כיום באותו עניין, ולמקסם את התרומה האפשרית מכתב היד לידיעת ההיסטוריה היהודית והחסידית.

החומר הראשוני בו איעזר לצורך עבודתי כולל כאמור, את כלל הספרות התורנית וא"א לפורטו, אך באופן ייחודי אני נצרך לספרות הזוהר וכתבי האר"י שהם המרקע וההביטוס, בתוכם פועל המחבר, לצד זה ספרי הדרוש של האלשיך גם הם מקור מאד מרכזי להבנת דברי המחבר, וכמובן שלצד אלו עוד עשרות רבות של ספרי קבלה ודרוש. כמו כן אשתמש בספרי החסידות הראשונים לצורך השוואה והבנה של רעיונותיו של המחבר מתוך הקשר ויחס להגות מוריו ורעיו. בספרות המחקר איעזר בספרות המחקר על ראשית החסידות, הקבלה, והיסטוריה כללית של התקופה.

ספרות ראשונית חלקית:

כתבי האר"י:

עץ חיים ירושלים תש"ע

פרי עץ חיים, ירושלים תשמ"ח.

שער הכוונות ירושלים תשע"ה.

שער מאמרי רשב"י, ירושלים תשע"ו

ספר הליקוטים ירושלים תרע"ג.

 שער הפסוקים ירושלים תשמ"ח.

לקוטי תורה, פרשת וירא, תל אביב תשל"ג.

 

ר' נפתלי הרץ בכרך, עמק המלך, ירושלים תשס"ג

רבי משה קורדיברו, פרדס רמונים, מונקץ תרס"ו.

.

 

רבי משה אלשיך, תורת משה, ירושלים תש"נ.

 

 

ספרות מחקר:

 

Immanuel Etkes , The Besht: Magician, Mystic and Leader, University of New England Press, 2005.

 

Rachel Elior, Dybbuks and Jewish Women in Social History, Mysticism and Folklore, Urim Publications, Jerusalem .New York 2008

 

Ada Rapoport-Albert, Hasidic Studies: Essays in History and Gender, Littman Library of Jewish Civilization, 2017, ISBN 978-1-906764-82-1

 

יוסף אביב"י, קבלת האר"י, ג"כ, ירושלים תשס"ח.

עמנואל אטקס, בעל השם: הבעש"ט – מאגיה, מיסטיקה, הנהגה, ירושלים תש"ס.

 

רחל אליאור, חרות על הלוחות, אוניברסיטה משודרת, הוצאת משרד הביטחון, תשנ"ט,

הנ"ל ישראל בעל שם טוב ובני דורו,  ב"ח, ירושלים תשע"ד.

גרשון דוד הונדרט, גאולה קטנה ומעט כבוד: החברה היהודית בפולין ליטא-ליטא במאה השמונה-עשרה, ירושלים תשס"ח.

 

זאב גריס, ספר סופר וסיפור בראשית החסידות, ת"א תשנ"ב.

 

נתנאל לדרברג, השער לאין: תורת החסידות בהגותו של רבי דב בער, המגיד ממזריץ', ירושלים תשע"א.

הנ"ל, סוד הדעת: דמותו הרוחנית והנהגתו החברתית של רבי ישראל בעל שם טוב, ירושלים תשס"ז.

 

מנדל פייקאז', בימי צמיחת החסידות: מגמות רעיוניות בספרי דרוש ומוסר, ירושלים תשנ"ח.

 

ציפי קויפמן, בכל דרכיך דעהו: תפיסת האלוהות והעבודה בגשמיות בראשית החסידות, ירושלים תשס"ט.

 

עדה רפפורט-אלברט, חסידים ושבתאים אנשים ונשים, ירושלים תשע"ה.

 

manuscript

מפירות המחקר

מקור חדש לסוגיית  'בין הזמנים' בישיבות פולין.
מקור חדש לסוגיית  'בין הזמנים' בישיבות פולין.