עם ביאתה של התקופה המודרנית לעולם, השתנתה מציאות החיים ללא היכר. השפעתה היתה הן על משלחי היד, והן בחידושים הטכנולוגים שנוצרו מחמת התיעוש שהביאה תקופה זו לעולם. שינוים עצומים אלו לא פסחו על הציבור היהודי ויצרו אצל בעלי ההלכה אתגרים משמעותיים שאילצו אותם לנסח התיחסויות הלכתיות חדשות ולספק פתרונות למצבים מורכבים. זאת תוך כדי התמודדות עם השפעת ההשכלה והחילון הגדלים באותה העת.
פרוייקט המחקר שלנו עוסק בצורת ההתמודדות של פוסקי גליציה עם מציאות חיים משתנה, במהלך המחצית השניה של המאה הי"ט. נסקור התחבטויות הלכתיות סביב שינויי התקופה וננסה לשרטטת את קווי המתאר של הגישות השונות בכל סוגיה.
המחקר הראשון בוחן סוגיה הלכתית שהתעוררה בעקבות האפשרות החדשה שנפתחה ליהודים לרכוש בעלות אל אחוזות נרחבות בפולין. כידוע אסרו חז"ל לעשות מלאכה על ידי גוי בשבת לצורך ישראל, דבר זה גרם שלא היתה כל אפשרות ליהודים לפתוח את עסקיהם בשבת, אף כשהושיבו שם גוים. במשך הדורות נוצרו סיבות מיוחדות, בהם הוצרכו היהודים לפתוח עסקיהם בשבת על ידי גוים כדי למנוע הפסד, ובמקרים בודדים אלו נזקקו הפוסקים במשך הדורות להיתר, היתרים שיש להם מקור בתלמוד ובספרות הראשונים . אלא שבפתח התקופה המודרנית הוחמרה הבעיה הרבה יותר, בעקבות המציאות החדשה בה יהודים נעשו לבעליהן של אחוזות נרחבות, שכללו אף מפעלים שונים.
המחקר מתמקד ביחסם של שני פוסקים חשובים מגליציה לסוגיה זו: הראשון - ר' שלמה קלוגר מבראדי. הבחירה להתמקד בדמות זו דווקא היא משום מרכזיותה בקשת התורנית באותה תקופה. ר' שלמה קלוגר היה מהפוסקים הבולטים בגליציה באמצע המאה התשע עשרה ומצודתו היתה פרושה אף על פולין, הונגריה, רומניה ועוד. הדמות השניה היא ר' חיים הלברשטאם מצאנז, ששימש אף הוא כפוסק חשוב באותה תקופה, יחד עם תפקודו כאדמו"ר חסידי בעל השפעה עצומה בגליציה ובהונגריה. עימותן של הגישות שנקטו שתי דמויות אלו בסוגיה זו, תספק עבורנו חרך לצורת החשיבה ולשיקול הדעת של הפוסק המסורתי מחד ושל הצדיק החסידי מאידך.
מחקר שני שנערך במסגרת זו עוסק, בנושא שהרעיש את גליציה למשך תקופה של כמאה וחמישים שנה, והוא היתר מכירת בהמות בפסח לגוי, כדי להתיר את האכלתם של בהמות אלו בחמץ. חלקו הראשון של המאמר עוסק בחידושו של בעל ר' אלכסנדר שור בעל תבואות שור מז'ולקייב, האוסר מכירה זו משום איסור הערמה, ומסיים בהתפשטות האיסור בגליציה ומחוץ לגליציה במאה שנה שאחריו.
חלקו השני של המאמר עוסק בתמורות שחלו אצל ר' שלמה קלוגר בנושא זה עצמו, כשהתקופה המודרנית - כפי שנבקש לטעון במאמר- היא הסיבה לשורש השינוי.
מאמר נוסף ידון בשאלת ביטול יום טוב שני. נושא זה עמד במרכזו של פולמוס עם הרפורמים בתחילת המאה התשע עשרה בגרמניה ובהונגריה, אך נמצאו לו תגובות מצד גורמים משכיליים ורבניים גם באזור גליציה. בכוחם של אלה ללמד על אופי חשיבתם של אותם גורמים ביחס לשאלות חדשות המעסיקות את היהדות באותה תקופה.