מתכוננים למסע לבוסק ולקאלוש 2019

בוסק

הידיעות הראשונות על בוסק הן מ-1097. העיר שוכנת על הנהר בוג, במקום בו נשפכים אליו שני יובלים. מיקומה המיוחד הקנה לה את השם ונציה של רייסן, ו-30 גשרים היו בעיבורה. ב-1411 הוענקו לה זכויות עירוניות לפי החוק המאגדבורגי, והיא הפכה למרכז מסחרי חשוב, ותוצרת חקלאית מכל הסביבה שווקה דרכה לחוץ-לארץ..
יהודים יחידים מוזכרים בבוסק כבר ב-1454. מ-1502 נתקיימה כאן קהילה ולה בית-כנסת, בית-עלמין ובית- מרחץ. ב-1564 קיבלו יהודי בוסק כתב-זכויות, שלפיו הותר להם לגור בכל חלקי העיר, להקים בניינים חדשים, לנהל כל מסחר סיטונאי וקמעונאי בכל ערי רייסין ופודוליה . 

בתקופת השלטון האוסטרי היתה בוסק לעיירה נידחת בשולי גאליציה, יהודיה התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה, ובין העשירים בה היו חוכרי המיסים.   במאה ה-19 חדרה החסידות לבובק ורוב יהודיה היו חסידי בלז ואולסק. 
בזמן שלטון פולין המשיכו יהודי בוסק שמספרם פחת לכדי 60% ממספרם הקודם, להתפרנס ממסחר וממלאכה. רבים מהם קיבלו עזרה מבני עירם ארצות-הברית.

למרות הידרדרות במצבה של הקהילה בתקופה הפולנית ניהלו יהודי העיר חיים ציבוריים מגוונים למדי.  בבוסק פעלו מפלגות ציוניות, דתיות וסוציאליסטיות, ותנועות נוער יהודיות שונות. את הקהילה ניהלו הציונים, כרב המקום כיהן בנו של הרב הקודם, ר. אברהם באב"ד.

פעולות התרבות בין יהודי בוסק נעשו על-ידי האיגוד הציוני "התקווה" שקיים ספריה, אולם-קריאה ואולם-הרצאות. ב-1921 הוקם בית-ספר עברי משלים "שפה ברורה". בתחום הספורט פעל לסירוגין "איגוד ספורט יהודי" (ז'.ק.ס.).

עם כניסת הסובייטים לבוסק בספטמבר 1939 נפסקה פעילותם של מוסדות הקהילה ושל המסגרות הפוליטיות. אחרי כיבוש העיר בידי הנאצים הוקם בעיר גטו אליו הובאו גם שרידי הקהילות היהודיות מיישובי הסביבה. ב-21.5.1943  הגיטו חוסל.

אוכלוסית העיר: 
 שנה          כללית          היהודים

1880      5,800          2,035

1931       7,010           1,600

קאלוש 

האזכור הראשון של הישוב הוא משנת 1437.  בשנת 1549 קיבל היישוב זכויות עיר. כבר אז קאלוש הפכה למרכז לתעשייה כימית כאשר אחד המוצרים העיקריים שיוצרו בה היה חמקה . בשנת 1672  נערך בעיר קרב בין צבאו של מלך פולין יאן סובייסקי לטטרים, ושלוש שנים מאוחר יותר נערך בה קרב נוסף, בין הפולנים לטורקים.

יהודים נזכרים בקאלוש מאמצע המאה ה-16. כבר בראשית המאה ה 18 הייתה קאלוש אחת הקהילות היהודיות המבוססות והגדולות באזור. בסוף המאה ה- 18 הוקמה בקאלוש חצר חסידית, בידי ר' דוד בן ר' מאיר מפרמישלאן,במחצית המאה ה 19 היו בקאלוש חסידים רבים, אשר נמנו על חסידי זידיטשוב, קוסוב ונדבורנה.

חשיבותה הכלכלית של קאלוש ירדה בתקופת השלטון האוסטרי, במאה ה-19 פקדו את העיר שריפות קשות בהן נפגע רוב בתי העיר. מזק כבד נגרם לעיר בידי הצבא הרוסי בעת מלחמת העולם הראשונה, ובתקופת השלטון הפולני שבין שתי המלחמות הלכה האוכלוסיה היהודית והצטמצמה.

בתקופת השואה הוקם בעיר גטו ובו רוכזו גם יהודים מיישובי הסביבה. בתחילת נובמבר 1942 חוסל הגטו, רב תושביה נשלחו לעיר סטניסלבוב ונרצחו שם.

אוכלוסית העיר: 
 שנה          כללית          היהודים

1880      7,210          4,267

1921       6,619           3,121