פרק י"א': האם ספרו של כומר נוצרי היה בין מקורותיו של ר"ש לספר 'חוג הארץ'?!

בשנת 1590 הודפס בקֶלְן שבגרמניה הספר "זירת ארץ הקודש וסיפורי התנ"ך" (Theatrum Terrae Sanctae et Biblicarum Historiarum), שחיבר הכומר כריסטיאן קרַאוּק ואן אַדריכֶם  (1533–1585), ספר זה היה מפורסם בגאוגרפיה של ארץ ישראל.[1] 

כמה פעמים כתב ר"ש בספרו "ואני ראיתי במפה אחרת", כך שנראה שלא הסתיר מהקורא שעיין במפות כל שהן. ריכב סבור שהמפה אשר התבסס עליה ר"ש, היא מתוך ספרו של כריסטיאן אשר הוסיף על הערכים אותיות אל"ף ועי"ן (כדי שיתאים לשפת האידיש).

ריכב מוכיח שר"ש עשה שימוש אף במפתו של אדריכם ולא רק בכתביו, ריכב מציג ראיות לכך, ואחת מהם היא שבספר 'חוג הארץ' המפות מחולקות לנחלות בנימין אפרים ודן במפה אחת, נחלות חצי המנשה יששכר וזבולון במפה שניה, ובמפה אחרת ששמה הוא 'שבט יהודה' מוצגות גם נחלות שמעון דן ובנימין, וכך בדיוק עשה אדריכום במפתו.

ריכב מוסיף שבמקום אחד הועתקה טעות של אדריכם אל מפותיו של ר"ש: שניהם מיקמו את הערים לוד, אונו וחדיד בין יריחו לבין הירדן, הרחק ממקומן האמיתי במישור החוף כידוע בימינו. לדברי ריכב, עובדה זו מוכיחה את ההעתקה באופן חד- משמעי. (לעומתם, ר' אשתורי הפרחי בספרו 'כפתור ופרח' מיקם אותם במקום המקובל היום על החוקרים).

ריכב חקר והסיק שר"ש הסתמך ב'מערכת המפה השניה' גם על מפתו של מתאוס סויטר, שנדפסה בשנת 1745 באוגסבורג שבגרמניה ואשר בה נמצאו לצד באר שבע ועכו כתוביות הזהות ממש לערכים המופיעים ברשימה העברית.

מנהג זה, כותב ריכב, אשר כלל העתקת מפות מנוסעים נוצריים תוך שינויים לשם התאמה לקורא היהודי, היה מצוי בכלל משרטטי המפות היהודיים, כך שסביר וניתן להניח שאף הר"ש נהג כך.

בספרו של ר"ש כספר שמיועד לקורא היהודי, הושמטו רוב האתרים הנוצרים שנעשו בהם ניסים; אולם לא ברור מדוע השאיר את 'גרגשה', המקום ממזרח לכנרת אשר בו גירש ישו את הרוחות הרעות ושילחן בחזירים, (מרקוס ה, 1-20: לוקאס ח, 39-26) ר"ש כתב כ"גרגשי במפה געראסא או גערגעסא מנוספים למנשה". (ניתן להציע שר"ש אינו השמיט את הערך, בשל כך שיש דמיון בין: "גרגשה", לעם הגרגשי שמוזכר בתורה)

בעוד כמה ערכים הכוללים אירועים הקשורים לסופו של יש"ו, כולל ר"ש התייחסות למקום למרות שמבואר מכך שהר"ש לא נמנע מלציין מקומות אשר אירעו בהם אירועים נוצריים, כגון 'קלוואריה' (Calvar) שהוא מקום צליבתו של ישו, וכן בערך "איסקריות... והעיר הזאת בא"ג [אוננגליון]". הערך האמור הוא המקום של יהודה איש קריות, שהסגיר את ישו לרומאים (מתי כו: מרכוס יד), המונח 'א"ג' (אוונגליון) הוא התייחסות לברית החדשה.

ריכב אינו מוצא הסבר מדוע ר"ש ציין מקומות אלו, אך יש להעלות השערה שציינם כיון שזה נוגע למקום בו היה ישו במצב שלילי זה או אחר, אמנם עדיין לגבי ערכים שבהם נעשו ניסים לישו ע"פ מסורת נוצרית, יש לתמוה מדוע ציטט ר"ש.

למעשה ספר 'חוג הארץ' לא נדפס עד שנת תשמ"ח, אולם אזכורו אצל מס' חכמים, מעידה על כך שחכמי ישראל לאורך הדורות קיבלו לידיהם את הספר בצורה של כתב יד.

לקריאה נוספת: לקריאה נוספת ריכב (בוני) רובין "צורת הארץ" ארץ ישראל במפה העברית מרש"י ועד ראשית המאה העשרים יד יצחק בן צבי ירושלים תשע"ד עמודים 123-125.

 

[1]בנוסף לחוג הארץ, ריכב הסיק שמפתו של כריסטיאן הנ"ל היתה המקור למפתו של צדיק, ראה 'צורת הארץ', עמוד  123, ראה עוד באתר הספריה הלאומית: מפת ארץ ישראל מספרו של אדריכם, 1590. אוסף המפות ע"ש ערן לאור,ספרייה הלאומית