פרק י"ב: 'באר שבע' הגלילית על פי רבי שלמה מחלמא

בדבר מיקומה של העיר באר שבע כותב ר' שלמה:  "בְּאֵר שָׁבַע או שִׁבְעָה או בזיותיה  בשמעון ובמפה בערסאבא או סאבעע או באסיותיא עיין בראשית כ"ו [כ"ג] והוא לדרום מדמנה" (הסוגרים המרובעות, ככל הנראה הוספה של מהדורת תשמ"ח).

כוונתו על בראשית כ"ו כ"ג שם נאמר על יצחק "וַיַּעַל מִשָּׁם, בְּאֵר שָׁבַע" (הפרק בכללותו מספר על מריבות רועי אבימלך ויצחק).

ממשיך ר"ש, "בְּאֵר שָׁבַע שני במפה בערסאבעע בנוספי' דזבולן והוא למזרח הנתון ונראה שזו של אברהם בראשית כ"א [יד] והראשון שבשמעון הוא של יצחק סמוך לגרר".

כוונתו לבראשית כ"א י"ד, שם כתוב: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד--וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע".

סיכום הדברים: ר"ש סבור שיצחק התגורר בבאר שבע בנחלת שמעוןבדרום, ואילו אברהם אבינו, התגורר בבאר שבע הגלילית בנחלת זבולון.

 

 

001
002

בעמוד קט"ו ברשימת ערי זבולון שוב חוזר ר"ש על קביעתו: "באר שבע הוא של אברהם בראשית כ"א ל"א ["וַיֹּאמֶר--כִּי אֶת-שֶׁבַע כְּבָשֹׂת, תִּקַּח מִיָּדִי:  בַּעֲבוּר תִּהְיֶה-לִּי לְעֵדָה, כִּי חָפַרְתִּי אֶת-הַבְּאֵר הַזֹּאת.  לא עַל-כֵּן, קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא--בְּאֵר שָׁבַע"] אבל באר שבע שבחלק שמעון הוא של יצחק, בראשית כ"ו ל"ג סמוך לגרר".

004

דברים אלה נשגבים ומפליאים, כל מתבונן משתומם מעובדה זו שאברהם התגורר בגליל. ואכן יש לשאול מניין דלה ר"ש ידיעה זו לפיה אברהם התגורר בגליל?

ראשית נשוב למחקרו של ריכב שהוכיח, שר"ש העתיק את מפתו ממפתו של הכומר הגרמני כריסטאן ואן אדריכום, ואכן יש לתהות האם אותו כומר כתב כך, והאם ר"ש העתיק ממנו את הקביעה הנ"ל?[1]

במפתו של אדריכום, מוזכרת העיר באר שבע שלוש פעמים, בצירוף מקורות בכתבי הקודש:

א' 'באר שבע בדרום'. מקורות: יוספוס 15.19, שמואל א פרק ג, פרק ח, הרונימוס, בורכארד מהר ציון, פרטלוס (שניהם צליינים) וז'אק מוויטרי (ארכיבישוף ירושלים)

באותו ערך אדריכום מזכיר את חברון גרר עזה. וכן את אברהם יצחק ואבימלך, 7 בארות אברהם. "כאן אברהם יצחק ויעקב גרו ימים רבים, יואל ואביה בנים של שמואל [!], באר שבע היא הקצה של ארץ ישראל".

ב' 'מדבר באר שבע' בצמוד לבאר שבע הדרומית. מקורות: בראשית כא, מלכים א יט. מזכיר את הגר משרתת אברהם, אליהו והמלכה איזבל" ע"כ

ג' 'באר שבע' בגליל. מקורות: יוספוס בלבד, ולא מוזכר את אברהם אבינו.

מעתה שראינו שאדריכום לא סבר שאברהם התגורר בבאר שבע הגלילית, מתעצמת קושייתנו מהיכן לר"ש הידיעה שאברהם התגורר בגליל?[2] 

כאמור, אדריכום כותב מפורש שאברהם ויצחק התגוררו בבאר שבע הדרומית, וכן הוא מזכיר בספרו "מדבר באר שבע" בסמיכות לבאר שבע הדרומית, ומסתבר שסבר כך, שהרי במקרא נאמר על 'מדבר באר שבע' אצל אברהם: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע". (בראשית כ"א י"ד) ולכן, פלא שפסוק מפורש זה, נעלם מעיני ר"ש, והיאך הגיע מדבר לגליל שבו ר"ש סבר שהתגורר בה אברהם אבינו?![3]

וביותר, הלא בפרק קודם, (כ') פסוק א' נאמר על העיר גרר שאברהם התגורר בה: "וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר". והרי ר"ש מזהה את גרר באזור הדרום וכותב: "בין קדש ברנע למדבר שור" ומסמיכה לעזה. ולאחר מכן מוסיף ר"ש שיש עוד גרר ממערב לעזה, אם כן קשה ביותר היאך כתב שמקום מגוריו של אברהם היה בגליל?!

 

[1]המפה השניה שריכב הוכיח שממנה העתיק ר"ש היא של  מתאוס סויטר שנדפסה בשנת 1745 באוגסבורג שבגרמניה (ריכב צורת הארץ עמ' 130)  יש לציין שסויטר צייר מפה לבדה, ולא ספר  כמו אדריכום. (טרם עלה בידי לבדוק במפתו של סויטר, היכן מיקם את באר שבע, ומי התגורר בה).

[2]כאן המקום להודות לדוקטורנט עמיר כהנוביץ המתמחה במפות משנת 1100 עד 1350 שנענה לבקשתי לתרגם את הקטע המדבר על באר שבע בספרו הלטיני של אדריכום.

[3]אומנם יש לתרץ שר"ש כשכתב את ספרו לא היה בארץ ישראל, ולא היה לו לדעת היכן גדל יער, והיכן שוכן מדבר בארץ ישראל.