נהי בכי תמרורים - רבה של ז'ולקייב מבכה על מות הקיסר פרנץ הראשון

בחמישים שנותיו, הספיק רבי צבי הירש חיות זצ"ל רבה של ז'ולקייב לכתוב שורה ארוכה של חיבורים תורניים, ולהדפיס את רובם. בעירו שכן אחד מבתי הדפוס העבריים הגדולים בגליציה, הוא בית-הדפוס של שאול דוב מאירהאפער, והרב היה מפקח על הדפסת ספריו מקרוב.

באסופה שהודפסה בירושלים בשנת תשי"ח, רוכזו כל חיבוריו הנדפסים של הרב חיות בשני כרכים, תחת השם "כל כתבי מהר"צ חיות" (בכריכות של דפוסים חוזרים מופיע בטעות "כל כתבי מהרי"ץ  חיות"). על פי האסופה, ספרו הנדפס ראשונה של הרב חיות הוא חיבורו הגדול "תורת נביאים". הספר הודפס בז'ולקייב בשנת תקצ"ו, 1836.

אלא שספר קטן ונדיר שהודפס שנה קודם לכן, נשמט מעיני המהדירים!

ב-2 למרץ 1835 מת בפתאומיות פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה. תקופת שלטונו השתרעה על פני ארבעים וארבע שנה, 14 מתוכן כקיסר האחרון של האימפריה הרומית הקדושה ושלושים שנה כקיסר אוסטריה. לאורך כל המחצית הראשונה של תקופת שלטונו, היו הקיסר ומדינתו שקועים עד צוואר במלחמות הנפוליאוניות, שהסתיימו ב-30 במרץ 1814, כאשר הורד נפוליאון מכסאו.

בעשרים השנים שלאחר מכן, עד מותו הפתאומי, ביסס הקיסר את מדינתו ותחת שלטונו שגשגה אוסטריה והייתה למעצמה. אחריו כיהן בנו, פרדיננד, איש ידוע-חולי וחסר-כישורים. לאורך שלוש-עשרה שנות כהונתו נוהלה המדינה בפועל בידי הנסיך מטרניך, עד שנת 1848, שבה פינה פרדיננד את כס הקיסרות מרצונו ותחתיו מונה אחיינו, פרץ יוזף, לששים ושמונה השנים הבאות.

עם היוודע דבר מותו של הקיסר, התקיימו בכל קהילות היהודים ברחבי הקיסרות מעמדות הספד רבי-רושם, ורבנים רבים אף הדפיסו את דברי הספדיהם.

אין כאן המקום להאריך בדבר יחסי הקיסר והיהודים, ודי אם נאמר באופן כללי שלאורך כל תקופת כהונתו הפגינו היהודים את נאמנותם לשלטון. הספר "מנחת יהודה" (פראג תקע"ח) של הבלשן היהודי ר' יהודה ייטלס, בנו של הרופא היהודי מפראג, ר' יונה ייטלס, הוא כולו פרקי תפילה מלווים בהדרכה פרטנית ליום הולדתו החגיגי של הקיסר, ובו "שירים ותפילות להתקדש חג יום הולדת מלכנו אדוננו הקיסר פראנץ הראשון יר"ה (12 בפעברואר מדי שנה בשנה)".

ובכן, חיבורו הראשון של ר' צבי הירש חיות הוא לא אחר מ"מספד תמרורים אשר נדרש בבית הכנסת הגדולה דק"ק זאלקווא בבוא השמועה המחרדת אל הלקח מעל ראשינו אדוננו רבי רבבות עמיו הקיסר החסיד פראנץ הראשון נוחו עדן  מאת הרב הגאון מו' צבי הירש חיות נ"י אב"ד ור"מ דשם והגליל".

כאמור בשער הספר, נישא ההספד ביום חמישי, י"א באדר תקצ"ה, עשרה ימים אחר מות הקיסר, "והובא לדפוס בהוצאות ראשי הקהל יע"א". 

הפסד שער

ההספד ערוך כהלכה, בנוי לתלפיות כמיטב ספרות ההספדים, והוא כולל פתיחה במקראות מספר איוב ובדברי חכמים ותמיהה עליהן הבאה על יישובה בסוף ההספד. יש בה משבחי הנפטר, דברי נחמה על שהניח בן כמותו, ואף התנצלות מליצית על רגשת הלב וגודל היגון המונעים מן המספיד לערוך דבריו כראוי לנפטר הדגול.

רצ"ה מביא את תיאורם של חז"ל על ההספד שספדו כל גדולי הדור לאברהם אבינו, "אוי לו לדור שאבד מנהיגו, אוי לה לספינה שאבדה קברניטה", ועומד על כפילות הלשון הרומזת לצערו של הדור כולו ולצער הפרטי של הספינה כולה. "והדברים הללו בעצמם נאמר אנחנו על מות מלכנו האדיר הרחמן אשר כמעט שכב עם אבותיו ובאה השמש בצהריים...".

הרעיון המרכזי שפיתח רצ"ה בהספדו הוא היות המלך המופקד על שלומם של הרבים מונהג ומושגח ביד האלוקים באופן המגביל את בחירתו החופשית. על פי רעיון זה מתבארים מקראות רבים ומתוכו הוא הולך ומציב את שלטונו של הקיסר כמתנת הא-ל לנתיניו, בהעמידו עליהם מלך חסיד ורחמן.

דברי ההספד הנרגשים חותמים בברכה מליצית לקיסר הנכנס, פרדיננד, ש"רוח חדש תתנוסס בקרבו למען יצלח למשול על עמים רבים ועצומים בצדקה ורחמים וימים יבאו ולא רחוקים המה אשר גם הוא יהי' לנשיא א-להים בקרב הארץ וממשלת הקיסר פערדינאנד יהי' לנס לכל העמים אשר ילמדו מטוב הנהגתו וגודל חסדו עם הסרים למשמעתו וכן יעשו גם המה כמעשיו". ברכה זו, כידוע מקורות העתים, לא נתקיימה בפרדיננד.

הספר "מספד תמרורים" הודפס בעותקים ספורים, והוא כיום נדיר עד מאוד. בספרייה הלאומית שמורים שני עותקים ממנו במחלקת נדירים.

הפסד 1

סמוך ממש להדפסת "מספד תמרורים" של ר' צבי הירש חיות, הודפס באותו בית-דפוס הספד נוסף, שהושמע בבית הכנסת בבראדי על ידי האב"ד, ר' יחיאל מיכל קריסטיאנפאללער, אותו לא ראיתיו עדיין.

מעניין לציין כי גם בהספדו של ר' מנחם מנדל פאנט, רבה של טרנסילבניה שברומניה ובנו של בעל "מראה יחזקאל", הושווה הקיסר פרנץ לאברהם אבינו, אם כי, כמובן, בדרכו שלו. ייתכן שדמותו של אברהם אבינו, "אב המון גויים", נוחה לשימוש דרשני בהקשרים חוץ-יהודיים. הספדו של רמ"מ פאנט מופיע בספרו "שערי צדק" על אורח חיים, מונקטש תרמ"ד, בדף עז, א - עט, ב, והוא מעניין מאוד לקריאה. אף בו דברי ברכה לקיסר החדש, "האברך פרדיננד", וברובו הגדול הוא כולל פירוט יוצא מן הכלל של שושלת המלוכה האוסטרית.

במהדורה העתידית של "כל כתבי מהר"צ חיות", במובן המדויק של המושג, יופיע בע"ה ההספד כולו.

הספד