General discussion

ביום ראשון, כ"ה לחודש תשרי, נערך במרכז זלמן שזר שבירושלים כנס לציון מאה וחמישים שנה לפטירתו של אחת הדמויות הבולטות בין משכילי גליציה, שלמה יהודה רפפורט (=שי"ר), הידוע גם כרבה של פראג בין השנים ת"ר-תרכ"ז (1840-1867). שי"ר היה סופר פורה והוציא תחת ידו כאלף עמודי דפוס מלאים בדברי חכמה ומחקר. אלא ששי"ר היה ביסוד חינוכו למדן גליצאי תלמיד-חכם, אשר בהשכלתו התורנית עשה שימוש משך שלושים שנות כהונתו ברבנות. בהרצאתי בכנס ביקשתי להאיר את דמותו כלמדן ולימים כרב-מבקר מבעד למעט הכתבים התורניים שהותיר אחריו. אני מצרף כאן את נוסח הרצאתי.

***

בין המשכילים התורניים הרבים שהיו פזורים בערי גליציה, התייחדה קבוצה של שלושה אברכים צעירים, בני העיר לבוב, שהתארגנו לפעילות ספרותית ופוליטית משותפת. אלו הם יעקב בודק, גיסו אברהם מנדל מור ונחמן יצחק פישמן. המעקב אחר תחנות חייהם במשותף ובנפרד הוא מרתק, ונותן הזדמנות מיוחדת לעמוד על אופיו וגלגוליו של המשכיל התורני הגליצאי. אני מתעתד בע"ה להרחיב עליהם את הדיבור ברשימות נוספות.