Chapter 15: “From Joshua to Yeshua,” 18th Century Edition

מהאמור על באר שבע הגלילית ניתן לעשות השוואה ממאמרו של אלחנן ריינר[1] בו הוא מביא מספר דוגמאות של העתקת אתרים ומאורעות תנכי"ם לגליל, כגון: גשר בנות יעקב, בית הצער (אלאחזאן) בצפת, שבו ישב יעקב כאשר הודיעו לו על מות יוסף, מערת שם ועבר בצפת, בור יוסף (ג'ב יוסף) ברמת כורזים, שלידו הראו את בית יעקב, וכן קברי השבטים שמעון, לוי ודינה בארבל, ומעל הכל ר' פתחיה בשנת 1180 זיהה את קבר יהושע בין נון בקרני חיטין[2], כמו כן קבר אחיה השילוני זוהה בהר תבור[3].

ריינר מזכיר את יעקב בן נתנאל הכהן שזיהה את קבר יוסף בסמיכות לכפר קנה (עמוד 291 [11]) . בעמוד 288 [8] מצוטט הנוסע הספרדי ח'וסרו שמזהה את קברו של יהושע בן נון ב'מסגדה של טבריה'.

וכך כותב ריינר: "ניתן להצביע על כמה גושי סיפורים מקראיים המומחשים בגליל בעזרת מקומות המזוהים עם אתרי הסיפור. גוש סיפורים אחד, שאתריו מצויים בעיקר בגליל העליון ובעמק הירדן העליון, עוסק במשפחת יעקב, למן חזרתה מחרן ועד לירידתה מצרימה. מערכת מסורות זו עשירה באתרים ובמסורות המרחיבים מאד את הסיפור המקראי. רוב המסורות הגיעו לידינו ממקורות ערביים ורק מיעוטן נזכר בספרות העברית"[4].

מאמרו של ריינר עוסק בימי הביניים עד המאה ה-16. כמו כן הובא בכתב יד מהמאה ה-14: "בהר תבור כ[ל]בא שבוע", מסתבר שכוונת הכותב היא להר תבור שידוע בימינו ולא לג'רמק שזוהה שנים רבות כהר מרון[5]. הזיהוי הגלילי הובא גם בלוח קברים מצפון אפריקה מהמאה ה-18, בו סופר על קבורת כלבא שבוע בתור (שהוא הכינוי הערבי להר תבור), יש לציין שעל פי רוב המסורות קבר כלבא שבוע מזוהה במערת המלכים בירושלים, ומסורת זו לכלבא שבוע בגליל הינה יחידנית[6].

כמו כן, בלוח של ציורי קברים, שהדפיס חיים זאב אשכנזי מירושלים, סמוך לאמצע במאה ה-י"ט,[7] מובא ליד הר הכרמל ציור, ומתחתיו כתוב: "כסא של משיח אשר על הר תבור". ברשימת העלייה לקברות צדיקים, "זיארה דארץ ישראל", של אהרון צבי אשכנזי, בספרו "יד אהרון" מתקצ"ט, נאמר "שמה הר תבור בחלקך אך צדיקים". אומנם בשני מקורות אלה אין הזכרת שמות של צדיקים קבורים.[8]

ממשיך ריינר וכותב: "עם זאת, עוד בשלהי המאה הט"ו נשמר הד קלוש למסורת העתיקה... מכאן ואילן מאבדת המסורת הגלילית.. בהדרגה את אופיה המקומי, הרגיונלי. את מקומה תופסת מסורת 'מדויקת', המנסה להתאים את עצמה למקורות ולשאר מרכיבי המסורת ה'ארץ ישראלית', והרואה בהם מסורת שלמה, שכל מרכיביה תואמים זה לזה"[9] . כאמור, תלמידו של האור החיים, והר"ש מחלמא שכתבו על באר שבע ואברהם אבינו בגליל. כלבא שבוע בהר תבור במאה ה-18, והציורים של אשכנזי במאה ה-19, נותנים לנו להבין שגם בשנים הללו נותרו הדים קלושים בגליל לאתרים יהודים שלרוב זוהו במרכז הארץ.

***

לקריאה נוספת:

ריכב (בוני) רובין "צורת הארץ" ארץ ישראל במפה העברית מרש"י ועד ראשית המאה העשרים יד יצחק בן צבי ירושלים תשע"ד עמודים  120-123.

חוג הארץ השלם ירושלים תשמ"ח, מכון הרב פרנק.

הספרנים בלוג הספריה הלאומית. כתב דניאל ליפסון https://blog.nli.org.il/shlomo-of-chelme/

אתר הספריה ומרכז ההנצחה קרית טבעון, כתב יגאל אורן  http://www.tivon-lib.co.il/1155/

 

 

[1]אלחנן ריינר, בין יהושע לישוע- מסיפור מקראי למיתוס מקומי (פרק בעולמו הדתי של היהודי הגלילי), אלחנן ריינר ציון סא חוברת ג תשנו.

[2]ראה בהרחבה אצל ריינר הערה 8 עמוד 284 [4].

[3] "קברי צדיקים בארץ ישראל", צבי אילן, תשנ"ז ירושלים.

[4]עמוד 284 [4].

[5]אודות כתבי היד, ראה: "קברי צדיקים בארץ ישראל צבי אילן, תשנ"ז ירושלים, שער שני, עמוד 85 והלאה

[6]שם, עמוד 53-55.

[7]שם עמוד 92.

[8]שם שם

[9] 289 [9]