גישתו ההלכתית של ר' יוסף כץ (תקציר מאמר)

מחבר
משה דוד צ'צ'יק

במאבק על מורשת אשכנז בפולין: הדפסת 'שלחן ערוך' בפולין והתגובות לה

בלב המחקר, שנכתב בחוג לתלמוד בהנחיית פרופ' שמחה עמנואל, משורטטת רשת המתחים המשתקפת מבעד היצירה הספרותית ההלכתית שנדפסה בעשור השביעי של המאה השש-עשרה בקרקוב שבפולין. אלו היו שנים קריטיות וחשובות מאין כמותן לעיצובן של ההלכה ודמותה לאורך העת החדשה כולה. בעשור זה ראה אור 'שלחן ערוך' עם הגהותיו-תוספותיו של ר' משה איסרלס, הרמ"א, שהצטרף כמחבר-משנה לר' יוסף קארו, הפוסק הספרדי מצפת שכתב את החיבור המקורי שנים ספורות קודם לכן. ההגהות הפולניות הכשירו את הספר לקהל היעד האשכנזי ולהפיכת היצירה 'המשותפת' לחיבור-ההלכה הנלמד ביותר וגם העשיר ביותר בפרשנות בעולם היהודי כולו, ללא הבדלי מוצא ותרבות.

ברקע המחקר ניצבת ההנחה שחדירת הספר הנדפס לסדר היום הלמדני טרפה את סדרי הלימוד ובעיקר את הלכי הפסיקה בסביבה הפולנית, וכי הופעתו היא קו שבר בתולדותיה של תרבות זו. עיקר עניינו של המחקר הוא בתוצאות השבר. המהלך המתודולוגי שנבחר הוא בחינה מדוקדקת של הספרות הרבנית, ההלכתית בעיקר, בגוונים שונים שלה, ומעקב קפדני אחרי תמורות בעקרונות הפסיקה, בעקרונות הכתיבה ובעקרונות ההוראה, כהיסטוריה חברתית של ידע.

דרכו המהפכנית של רמ"א החלה כאשר הדפיס את ספרו 'תורת החטאת' העוסק בהלכות איסור והיתר, במטרה מוצהרת לדחות את החיבור האשכנזי הקאנוני 'שערי דורא'. מהפכנות זו, שהתבטאה בין השאר בדחיית המסורת האשכנזית ביד רמה, העסיקה לא מעט את המחקר מבחינת השתמעויותיה האינטלקטואליות והתרבותיות, אולם ייחודו של המחקר הנוכחי נעוץ בהפניית המבט אל ההיסטוריה החברתית כמי שמסוגלת להבהיר את האתגרים הייחודיים בפניהם עמדו פוסקי התקופה. קריאה מחודשת ומתונה בהקדמות הקצרות שהקדים רמ"א לספריו ההלכתיים הביאה לבחינה מדוקדקת של עליית מעמד-משנה של לומדים ומחברים, מעמד שהפקיע את השליטה בכתיבה, בפסיקה ובהוראה מידי העילית הרבנית המסורתית, יצר סדר עדיפויות חדש ובעיקר קהל קוראים שלא היה לפנים. תובנה זו זימנה פתרון חדשני לתופעות הספרותיות המתוארות: ההתמודדות עם הבעיות שיצר המעמד העולה. כלל הפעילות הספרותית בדפוסי פולין של אותן שנים מלמד על עוצמת התופעה החברתית הזו.

כמדד לזעזוע התרבותי שעוררה הדפסת 'שלחן ערוך' בפולין למודה ההיסטוריוגרפיה בהצגת תגובתו החריפה של ר' חיים ב"ר בצלאל מפרידברג, אחיו הגדול של מהר"ל מפראג, שהקדיש חיבור מיוחד כדי להתפלמס עם מגמותיו של רמ"א. המחקר הנוכחי מציע דווקא להפריד בין ביקורת זו, שעיקר עניינה עליונותה התרבותית והסמכותית של אשכנז המקורית על פני הארצות החדשות במזרח אירופה (ופחות קנאה למנהג אשכנז המקורי), לבין ביקורת 'מקומית', שאמנם לא ניחנה באותה מידה של חריפות ולכן נעלמה מן העין עד כה. הכוונה לפעילותו הספרותית של ר' יוסף כ"ץ, גיסו של רמ"א ועמיתו בבית הדין המקומי, שחיבר ספר שו"ת קטן הכמות בשם 'שארית יוסף' ומקומו כיום בטל. ר' יוסף כ"ץ ניסה לאגף את המהפכה ההלכתית שהוביל גיסו ולהתנגד לה בדרך מעניינת במיוחד: באמצעות הדפסת 'ספר האגודה', חיבור הלכתי תמציתי בן המאה הארבע-עשרה. את החיבור הדפיס ר' יוסף כ"ץ מכתב יד כראקציה למהפכה ההלכתית, כדי שהוא ישמש מענה ל'שלחן ערוך' שהדפיס גיסו רמ"א. בפרק מתבררת קנאותו המוחלטת של ר' יוסף כ"ץ למנהג אשכנז המקורי ודאגתו מפני שקיעת התרבות האשכנזית.

לצד קיומן של תפיסות הלכה והוראה שונות בין הגיסים, מראה המחקר כיצד המחלוקת ביניהם מבטאת גם תפיסות פוליטיות מנוגדות, בעיקר בכל הנוגע לעלית המשנה שהתפתחה במזרח אירופה במקביל להמצאת הדפוס. עם זאת מתברר כי שתי הגישות דאגו, כל אחת בדרכה, לשימור המסורת האשכנזית על אדמת פולין. מהלך הדברים הכולל משקף את מאבקי התרבות ואת דילמת השמירה על המסורת האשכנזית במעבר בין ימי הביניים לעת החדשה, באמצעותם יש לקרוא את המהפכה ההלכתית של רמ"א ואת הדפסת המהדורה הפולנית של 'שלחן ערוך'.

יצירתיותו של המחקר באה לידי ביטוי מיוחד בהצבעה על שורשי התהליכים המהפכניים המיוחסים לרמ"א, שורשים המצויים באשכנז בתחילת המאה החמש-עשרה, כפי שמרומז ברמז חיוור בהקדמת רמ"א. כהיסטוריון רגיש היטיב רמ"א לקרוא את המגמות הספרותיות המסורתיות ולהבין את פרשם התרבותי-חברתי, כאשר מבחינתו הוא עצמו רק העצים את התהליכים הללו והוציא אותם אל דרך המלך, בשל המצוקה שהחריפה. עיון באותן מגמות ספרותיות מאשש קריאה זו ומאפשר אותה כפרשנות היסטורית קולעת. חידושה המובהק של פרשנות זו, הוא שתהליכים ספרותיים וחברתיים אלה מתרחשים מעט לפני פרוץ הדפוס, הקולר שרגילים לתלות בו הכל.

נושא
הלכה

חזרה לרשימת מאמרים >>