Rabbi Shlomo of Chelm, Chapter 3: As Chief Rabbi of Zamosc and Lviv, His Greatness and His Students

בסוף שנת תקכ"ט (1769) נקרא ר' שלמה מחעלמא למלא את מקום אביו הדגול בעיירה זמושץ', ומשם בשנת תקל"א (1771) הוזמן לכהן כרב ראשי בקהילת לבוב והגליל. בתקופת כהונתו בלבוב הגיע לשיא פרסומו, וגדולי הרבנים פנו אליו לקבל הסכמות על ספריהם. אנו מוצאים את חתימתו על הסכמות לספרים כ"פרי מגדים", "פלי ראובן", "כוכב יערב", "עבודת השיר", "הר הכרמל" ועוד. ביושבו על מדין בלבוב פרץ פולמוס גט אחר עליו חתם רבי יוסף בר' מאיר תאומים בעל ה"פרי חדש" ובית דינו. הוחלט להביא את הדברים בפני ר"ש שפסק להיתר. את הדברים מסכם בריק: "שאלת הגט הנ"ל עורר בחוגי הרבנים בפולין ויכוחים ופולמוס בין הלומדים. רק אישורו של בעל "המרכבת המשנה" שם קץ לכל הויכוחים, והודפס והופץ ברבים".

ר"ש מעיד על עצמו על שקדנותו וסקרנותו הרבה: "ובלימודי הייתי מתמיד, ועל דלתות ספרי גדולי הראשונים והאחרונים הייתי שוקד" (הקדמתו למרכבת המשנה). בשל כך סבור אברהם בריק שהוריו נתנו לו ללמוד ולא מנעו ממנו להשתלם בלימודים כלליים ('חיצונים'), ובכולם הראה בקיאות רבה[1].

גדלותו התורנית של ר"ש הדהדה שנים רבות לאחר זמנו. בריק מצטט עדות מאת רש"ז דרוק ששמע מפי רש"א שזורי, שמהרי"ל דיסקין כשהגיע לירושלים ספרייתו הכילה רק ש"ס בבלי וירושלמי, רמב"ם, טור, שו"ע וספר 'מרכבת המשנה'. בהטעימו שמי שיש לו ספר זה אינו צריך לספרי אחרונים.[2]

תלמידו ר' שלמה מדובנא, והספר'שערי נעימה'

ספרו של ר"ש 'שערי נעימה' עוסק בתורת נגינת הטעמים לתורה. הודות לר' שלמה מדובנא, מתלמידיו המפורסמים של ר"ש, שו הודפס הספר. בריק מצטט כתב יד של ר"ש שנמצא אצל תלמידו ר"ש מדובנה שבו נכתב בין היתר: "התורני המופלא והמופלג המדקדק.. מוהר"ר שלמה במוהר"ר יואל מדובנא רבתי.. בא אלי ובקש מאתי שאתן לו רשות להדפיס המחברת הלז".[3]

שערי נעימה

הספר שערי נעימה הופץ ופורסם ומשכילי דורו חיבבו אותו עד למאוד. מנדלסון במבוא לספר 'אור לנתיבה' כותב: "אין בידינו בלשון הקודש כי רק המעט מה שכתב המדקדק.. והחיבור הקטן שהדפיס מהר' ש"ד (שלמה דובנה) בשם הרב הגדול בעל מרכבת המשנה על הנגינה בספרו". גם המשכיל ש.ד לוצאטו (שד"ל) התעניין בספר שערי נעימה וכותב לידידו שי"ר (שלמה יהודה רפפורט) בשבחו. בריק טוען  ששלמה מדובנה השתמש בפרושו של מנדלסון לתורה בספר 'שערי נעימה'. גם המשכיל ר' יעקב בן משה אהרון יערסלב כתב מכתב למנדלסון בו הוא נהנה עד למאוד מספר 'שערי נעימה' של ר"ש מחלמא.

 

[1] רבי שלמה חעלמא בעל מרכבת המשנה ירושלים תשמ"ה עמוד 8.

[2] שם 31.

[3] הסכמת ר"ש מחלמא לספר שערי נעימה שבו מצויות בשולי הדפים הגהות חשובות מאת ר' שלמה מדובנא.