General discussion

גליציה בעבר ובהווה: רשמי סיור בירושלים // מנחם מענדל רוזנפלד

פורומים
החברה היהודית הגליצאית ממשיכה להתקיים גם בימינו. "כולל גליציה" - אותו מוסד ששימש כמשענתם הכלכלית של רבים מיהודי גליציה שעלו לארץ הקודש, עודנו עומד על משמרתו וממשיך בתפקודו כאז...

בעלי מומים, מפלצות אדם ותופעות פלאיות אחרות: ביטוייה של תרבות הירידים בספרות ההלכה // א. בן גלעדי

פורומים
הצגתם של כל מיני בעלי מומים שונים ומשונים, מפלצות אדם, המוצגים כפלאי תבל, היא מסמניה של תרבות הירידים האירופיים. תופעה זו משתקפת גם בספרות הרבנית בת התקופה.

על שלש תהלוכות בקהילת פראג // מנחם מענדל רוזנפלד

פורומים
תהלוכות של שמחה מקובלות היו בעולם האירופי (בתחילה - באיטליה ומשם למזרח אירופה ואירופה כולה), כחיקוי לקרנבלים הרומיים העתיקים. צורת שמחה זו חדרה אל החברה היהודית, ואנו מוצאים את הקהילה היהודית בפראג חוגגת בשלש תהלוכות שמחה שכאלה במהלך המאות הי"ז - י"ח.

הקרנבל והיהודים // מנחם מענדל רוזנפלד

פורומים
הקרנבל הונציאני, על מחזותיו, על דמויותיו ועל האוירה הצבעונית שבו, חדר לתוך המרחב היהודי בצורות שונות. אחת מן הצורות האלה, הן חגיגות חג הפורים - חג של "ונהפוך הוא" - שהתאים לשמש ככלי לקליטת אותה תרבות של התפרקות הממסד החברתי והיפוך הסדרים והמעמדות. הבלוג עוסק בשאלת היתר ההתחפשות ומחלוקות התנאים בהקשרה.

"ומצפים לישועה" - לנפתוליו של נוסח תפילה חסידי//דוד הורביץ

פורומים
נוסח התפילה לא זכה למסירה מקובלת יחידנית, מדויקת ומדוקדקת, מה שהביא בהכרח לעצמאות רבה יחסית בהתפצלות המסורת בין עדה לעדה, ובהבדלי הנוסח בין סידור למשנהו.

כתביו התורניים של ר' שלמה יהודה רפפורט

פורומים

ביום ראשון, כ"ה לחודש תשרי, נערך במרכז זלמן שזר שבירושלים כנס לציון מאה וחמישים שנה לפטירתו של אחת הדמויות הבולטות בין משכילי גליציה, שלמה יהודה רפפורט (=שי"ר), הידוע גם כרבה של פראג בין השנים ת"ר-תרכ"ז (1840-1867). שי"ר היה סופר פורה והוציא תחת ידו כאלף עמודי דפוס מלאים בדברי חכמה ומחקר. אלא ששי"ר היה ביסוד חינוכו למדן גליצאי תלמיד-חכם, אשר בהשכלתו התורנית עשה שימוש משך שלושים שנות כהונתו ברבנות. בהרצאתי בכנס ביקשתי להאיר את דמותו כלמדן ולימים כרב-מבקר מבעד למעט הכתבים התורניים שהותיר אחריו. אני מצרף כאן את נוסח הרצאתי.

***

סובלנות דתית בסביבת ר' נחמן קרוכמל

פורומים

בין המשכילים התורניים הרבים שהיו פזורים בערי גליציה, התייחדה קבוצה של שלושה אברכים צעירים, בני העיר לבוב, שהתארגנו לפעילות ספרותית ופוליטית משותפת. אלו הם יעקב בודק, גיסו אברהם מנדל מור ונחמן יצחק פישמן. המעקב אחר תחנות חייהם במשותף ובנפרד הוא מרתק, ונותן הזדמנות מיוחדת לעמוד על אופיו וגלגוליו של המשכיל התורני הגליצאי. אני מתעתד בע"ה להרחיב עליהם את הדיבור ברשימות נוספות.