עיון בכתבי רבי העשיל צורף (3)

ב"ה

 

עוד על רבי העשיל צורף

מתוך עיון בכתביו (3)

 

 

 

א.    הסודות המשתקפים בחיי רה"צ

כתביו של רבי העשיל צורף עמוסים גימטריאות ורמזים לעייפה. לא לחינם כתב מקובל בן זמננו ש"ספרי הצורף הקדוש... עודם בכתובים ואינם נמצאים. וגם מי שיזכה לו, נלאה מלעיין בו. כי כתביו הם עמוקים מני ים[1]".

אולם, בעוד הגימטריאות בהן עסקנו עד עתה עסקו בחישובי קיצים ובמתרחש בעולמות העליונים, הרי שלא כן הוא סגנונו של הקטע דלקמן. כאן מתייחס רה"צ למסעותיו בעולם הגשם. גם הם, בעיניו, פתח לחישובים קבליים על האלוקות, העולמות העליונים והגאולה המתקרבת. ביתר פירוט: בקטע שלפנינו שני שינויים ביחס לקטעים אחרים ב"ספר הצורף"[2]: א. גם מאורעות העולם הזה הם בעלי משמעות העולה מתוך "צירוף האותיות" - הגימטריאות, ראשי התיבות ושארי חישובים ממין זה. ב. מאורעות חייו האישיים הם בעלי משמעות הנרמזת ב"צירוף האותיות" - בגימטריאות, בראשי התיבות ובשאר חישובים ממין זה.

נמצאנו למדים פרטים חדשים על האיש ותורתו: א. על משנתו: את סודות הקבלה ניתן לזהות - מי שכוחו לכך - גם בריאליה.  ב. על תפיסת רה"צ את עצמו: חייו, על פרטיהם הלכאורה שוליים, הם בעלי חשיבות מיסטית לכלל ישראל.

 

ב.    נדודי רה"צ והמלחמה בעמלק

הנה הקטע הנוגע לעניננו מתוך כתב היד[3]:

 

כתבתי[4] כמעט לזמן הסימן ויהי יהו"ה משג"ב לד"ך[5] ימים לחד"ש מ"ר חשו"ן, ע"ץ פר"י[6] גי' כ"ל הנשמ"ה[7] גי' שוכ"ן ע"ד[8] לפ"ק[9] וביום ג' פר' תולדות ביום כ"ה[10] הלכתי בדרך לק"ק מי"ר[11] ביריד עמלק"י[12] דתמן[13] ... לקו ר"נ עד"ת קר"ח[14] לקו בסוד חמישים ומאתיים מכות[15] כמנין עמלקי[16] ביריד מי"ר[17] ומשם היה נסעתי[18] לק"ק מקו"ם ני"עשוי"ז[19] ומשם לק"ק מקו"ם קפ"ולי"ה[20] בסימנא ...[21] ר"ת מנ"ק[22] יום נק"ם[23] בליבי[24] בתרין ו"ו אהיה אש"ר אהי"ה[25] דא לב"י דמצראי ודא לב"י דלעתיד לנטלא נוקמא מן עמלקי[26] מֶרי[27], ומן ג מקו"ם דסימנא מנ"ק היה נסיעתי לק"ק מקום סלוץ[28] דא קפ"ו[29] תמן קפ"ו תהומות בלב י"ם[30] כ"ה כ"ה[31] דא מי"ר ניעשוי"ז[32] קפולי"ה[33] סלו"ץ דא אלו יו"ד[34] אתוון סלקין בחושבנא אל"ף מוע"ד[35] דתמן נחית קדו"ש ברו"ךבו"ו שמ"ע ברו"ך בך'[36] עם תרין כוללים[37] גי' אל"ף מוע"ד[38] דתמן בההוא ך רבתא דא מהלכו ת"ק פרסה[39] דתמן ת"ק רבי' תחות תרין אתוון י"ה דביה כי י"ד על כ"ס י"ה מלחמה ליהו"ה בעמל"ק מד"ר ד"ר[40] וכבש ך אתוון של ד' מקומות מ'נ'ק'ס[41]' דא ר"ת חושבנא ר"ן דתמן כל סטרא אחרא דשריי' בד' מקומות הנ"ל דא הכה לון ק"ב על כ"ה כ"ה דא י"ם[42] לקו תמן ר"נ מכו"ת דתמן ראשי"ת גויי"ם עמלק"י[43] גי' מנק"ס[44],

 

סיפור נדודיו בין ערי ליטא נראה לרה"צ פרט חשוב בתהליך מיסטי וגאולי:

בתחילה מלמד סיבובו על "יום נקם" דלעתיד. המשכו של הסיבוב, מקביל בערכו המספרי, ל"שמע" ו"ברוך" - האיחוד המיסטי (קודשא בריך הוא ושכינתיה) שבו תלויה הגאולה. בלשון אחרת: רה"צ מעורר בסיבובו את הכוחות הרוחניים שביכולתם - תודות לשוויון המספרי שלהם עם הטומאה - להכניע את עמלק.

 

ג.     כתיבת הצורף - חלק מהתהליך הגאולי

גם שיבתו הביתה, לאחר חודשיים של נדודים, תורה היא וללימוד היא צריכה:

והייתי נ"ע ונ"ד כציפו"ר נודדת מן קנה[45] מזמן יום כ"ה למ"ר חשו"ן מן מיר"ר המר"ק[46] עד ך"ח כ"ח טבת מיר"ר[47][48] לפ"ק באתי לביתי[49] ועדיין לא באתי לידי כתיבות ידי[50] בדי"ו בקולמוס דילי לכתוב עד יום ד' פ' יתרו דביה בתולה נשאת[51] ליום ד'[52] ובפרט בחמישה עשר בשבט[53] דא י"ה[54] שאיהי ה' בתראה שמורה לבעלה ו' בדחיל"א ורחימא די"ה במ"ץ מן מצ"ה למהוי עם ו' בעל"ה בנין מצו"ה[55] לפי קצת משמעו' הזוהר פינחס תס"ז[56], ותמן במ"ץ בק"ל[57] בסינ"י[58] דבי"ה יהו"ה רוכב על ע"ב ק"ל[59] בדמות אד"ם ברבוע כדין אתטמרון קמיה כל הכלבים מסטרא דכל"ב ע"מ ק"ל[60] בגין ו'מ'ן' צפ"ע משורש נ'ח'ש'[61], נ'חש ח'מור ש'ור[62]; נתעבר מעלמא[63] בכח בעלה דאיהו ו' קדו"ש ברו"ך דא שמ"ע ברו"ך על ידו נתעבר מעלמא[64] חושבנ' נח"ש קס"ם[65], ו' אתוון אלו כח רע יתבטיל מעל עלמין עילא ותתא בכח חושבנא ו' תיבין של יחודא קדו"ש ברו"ך בו' שמע ברו"ך[66] בחד מתקלא דין כדין ברזא דא פי' הזוהר שמות קי"ד[67] לגבי שו"ר חמו"ר ומ"ן כל"ב עמל"ק משורש נח"ש ואחריתו עדי אוב"ד[68] וכו' עד דייתא קדו"ש ברו"ך[69] בעצמו ויאביד ליה וכו'

 

חזרת רה"צ לביתו, ובעיקר חזרתו לכתוב בט"ו בשבט, קשורה באותיות י"ה. עובדה זו, לדבריו, קשורה ב'בעלה' שמבקש להעביר מהעולם את כוחות הטומאה. רה"צ ממשיך ומבאר שהשוויון המספרי בין הקודש והטומאה, הוא שמאפשר לקדושה לאבד מן העולם את אותם כוחות הטומאה. הנה הדברים בלשונו:

 

וכל דא נ"ל ברזא דא כנ"ל בגין קדו"ש ברו"ך בחושבנא אל"ף קי"ח[70] אתלבש בו"ו שמ"ע ברו"ך בחושבנא אל"ף קי"ח במלבושא דמשה נח"ש בריח בימא דמשה מארי דכל נונין[71] וכו' ובתרין משיחין יוסף שו"ר[72] דו"ד חמו"ר[73] בחושבנ' נח"ש חמו"ר שו"ר ג"כ בחושבנא אלף קי"ח[74] וכדין אתעבר זוהמות נ'ח'ש' מעלמא דאינון נ'חש ח'מור ש'ור מחושבנא ו' אתוון נח"ש קסם דלית להו חולקא בחט"ה אתוון של תור"ה[75].

ברשימה זו עלתה המרכזיות של רה"צ עצמו, והאירועים העוברים עליו, בתהליך הגאולה והעברת כוחות הטומאה מן העולם. 

 

 

ד.    רשימה ביבליוגרפית

ספרות מקור וכתבי יד:

זוהר גדול, מהדורת קרימונה, קרימונה ש"כ. 

כתב יד ספר הצורף, 465 HEB 8.

 

ספרות מחקר:

גלבר, נחום, לתולדות יהודי מיר, בתוך: בלומנטל, נחום, ספר מיר, אנציקופדיה של גלויות, ירושלים תשכ"ג. עמ' 29 - 45.

דובנוב, שמעון, פנקס הקהילה: פנקס ועד הקהילות בליטא, עינות, ברלין תרפ"ה.

ליבס, יהודה, נבואתו של השבתאי ר' העשיל צורף מווילנא בכתבי רמ"מ משקלוב, בתוך: https://liebes.huji.ac.il/files/heshil.pdf.

מרגליות, הרב ישעיה אשר זעליג, הילולא דרשב"י, ירושלים תש"א.

צונץ, יחיאל מתתיהו, עיר הצדק, למברג 1874.

 

אחר:

רוזנפלד, מנחם מענדל, עיון בכתבי רבי העשיל צורף, בתוך: http://jgbherzog.jgaliciabukovina.net/node/338.

רוזנפלד, מנחם מ., עיון בכתבי רבי העשיל צורף (2), בתוך: http://jgbherzog.jgaliciabukovina.net/node/340.

 

[1] מרגליות, הרב אשר זעליג, הילולא דרשב"י, עמ' י בהערה.

[2]את שתי הרשימות עיון בכתבי רבי השיל צורף, בהם עסקתי בחלקים אחרים מתוך כתב היד, ניתן למצוא באתר מכון עד הנה - http://jgbherzog.jgaliciabukovina.net/index.php/he/forums.

[3] כתב יד ספר הצורף, 465 HEB 80, עמ' 270.

[4] את הכתוב לעיל בכתב היד.

[5] תהילים ט, י.

[6] ע"ץ פר"י = 450 = שנת ת"נ.

[7] ע"ץ פר"י = 450 = שנת ת"נ = כ"ל הנשמ"ה.

[8] ע"ץ פר"י = 450 = שנת ת"נ = כ"ל הנשמ"ה = שוכ"ן ע"ד.

[9] 7.11.1689

[10] היינו למחרת יום הכתיבה הנ"ל.

[11] העיר מיר (Мир) בבלרוס. עד לאותה תקופה השתייכה מיר מנהלית לאיזור ניאסוויז' דלקמן. הירידים שקמו בעיר, נתנו לעיר חשיבות איזורית משל עצמה (ראה ספר מיר עמ' 83 ואילך).   

[12] בפשטות, יריד גויי. לא הצלחתי לירד, מעבר לכך, למשמעות המונח "יריד עמלקי". האם זהו יריד הקשור בחג נוצרי מסוים או שמא מובן אחר?

[13]יריד מיר התקיים פעמיים בשנה (ראה, למשל, פנקס המדינה, סי' תשצ"ח) ונחשב ליריד מרכזי וחשוב (פנקס המדינה שם, סי' תשע"ט - תש"פ ועוד; ראה גם ספר מירשם, עמ' 32 - 34).

[14] ראה במדבר ט"ז, ב. 

[15] מכילתא דרשב"י לשמות ל"ד, י"א. על פי האמור ברשומות הקודמות, סביר שרה"צ הכיר את הדברים מתוך ההגדה של פסח השגורה בפי כל ולא מתוך המדרש.

[16]ר"נ מכות = 250 = עמלק"י.

[17]ר"נ מכות = 250 = עמלק"י = מי"ר.

[18] היינו נסיעתי.

[19]העיר ניאסוויז' (Несвиж) בבלרוס, היא נעשוויז בפי היהודים, אז - בדוכסות ליטא שהיתה חלק מן האיחוד הפולני ליטאי.  

[20] העיר קופיל (Капыл) בבלרוס, היא קאפוליע בפי היהודים, גם כן בדוכסות ליטא, ושוכנת מרחק קטן מניאסוויז'.

[21] אולי צ"ל כלל. 

[22] מיר, ניעשויז, קפוליה.

[23] נק"ם = אותיות מנ"ק, המקומות הנ"ל.

[24] ישעיהו סג, ד: "יום נקם בלבי", ואחר כך: "ושנת גאולי באה". האם רה"צ מוצא במסלול נסיעתו רמז משיחי?

[25] שמות ג, יד. רש"י עה"פ מצטט את דרשת חז"ל (ברכות ט, ב) "אהיה עמם בצרה זו, אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכויות". למיטב הבנתי האמור בפנים מכוון לדרשה זו, לפיה ישנה נקמה בליבי ("יום נקם בליבי") מהמצרים, וישנה "בליבי" את הנקמה העתידה לבוא (שכעת הגיעה זמנה?). 

[26] במקומות אחרים בכתב היד (ראה עמ' 188 ועמ' 220) מדבר רה"צ על תפקידו שלו להלחם בעמלק. ראה במאמרו של ליבס, נבואתו של השבתאי רבי השיל צורף מוילנא בכתבי רמ"מ משקלוב, עמ' 5 - 6 ובהערות שם.

[27] ר"נ מכות = 250 = עמלק"י = מר"י = מי"ר.

[28] העיר סלוצק (Слуцк) בבלרוס, שוכנת אף היא בקרבת מקום למקומות שנזכרו לעיל - מיר, ניאסוויז' וקופיל.

[29] סלו"ץ = 186 = קפ"ו.

[30] בשינוי מהכתוב "קפאו תהומות בלב ים" (שמות טו, ח). רה"צ מרבה לערוך שינויים בכתובים שהוא מצטט. שינויים אלו נראים כנובעים מטעות ולא מגמתיים. קשה לענות על השאלה האם גם שינוי זה הוא טעות בציטוט או שמא הפעם מדובר בשינוי מכוון לצורך התאמת הגימטריא.

[31] י"ם = 50 = כ"ה כ"ה.

[32] הכותב מאיית את שם העיר ני"ע שוי"ז, בשתי תיבות. גם כאן וגם באזכורים אחרים את העיר בקטע.

[33]הכותב מאיית את שם העיר קפ"ו לי"ה, בשתי תיבות. גם כאן וגם באזכורים אחרים את העיר בקטע.

[34] יו"ד במילוי (י + ו + ד), סך הכל עשרים אותיות.

[35] מי"ר (250) + ניעשוי"ז (453) + קפולי"ה (231) + סלו"ץ (186) = 1120 = אלף מוע"ד.

[36] ערכה של האות ך בגימטריא חמש מאות (ת"ק), כדלהלן.

[37] עם הכולל = חישוב ערכה המספרי של המילה, בתוספת ערך אחד כנגד המילה עצמה (מלבד ערך האותיות). במקרה זה, של שתי מילים (שמע + ברוך / קדוש + ברוך), יש להוסיף שניים לחשבון הגימטריא.

[38] קדו"ש (410) + ברו"ך (708 [ע"פ האמור לעיל שך' היינו חמש מאות]) = 1118 + 2 עם הכולל הנ"ל = 1120 = אלף (1000) מוע"ד (120). הוא הדין לשמ"ע (410) + ברו"ך (708 [כנ"ל]) עם ב' הכוללים = 1120 = אלף מוע"ד.

[39] ביטוי חז"לי זה נפוץ בתלמוד, ומופיע גם בתיקוני זוהר. 

[40] שמות יז, טז.

[41] כמבואר לעיל, שמות ארבעת הישובים הנזכרים - עולים למנין עשרים אותיות.

[42] "הכה לון ק"ב על... י"ם". שמא כוונת הדברים למטה בו מכה משה את הים בגאולה הראשונה (וכעת חוזר על עצמו תהליך זה בהכאת הסט"א על ידי סיבובו של רה"צ באותם מקומות?). 

[43]שינוי לשון מהכתוב "ראשית גויים עמלק" (במדבר כד, כ). ראה הערה 30 לעיל בקשר לשינוי מלשון הכתוב. 

[44] עמלק"י = 250 = מנק"ס.

[45] משלי כז, ח.

[46] מארק = שוק.

[47] מיר"ר = 450 = ת"נ.

[48] מן הראוי לציין שרה"צ משתמש באותו מונח (מיר"ר) לציין את הסטרא אחרא (הבאה לידי ביטוי בעיר מיר), את ביטולה (מיר"ר מכות) ואת השיבה (הגאולית, ראה  בהמשך) אל הבית - שמתרחשת בשנת מיר"ר לפ"ק.

[49] על פי הידוע לנו, התגורר רה"צ בתקופה זו בוילנא.

[50] על מרכזיות הכתיבה בחיי רה"צ - ראה ציטוט מפנקס קהילת קרקוב בספר עיר הצדק עמ' 106. 

[51] ברור הרמז הגאולי שבביטוי זה "בתולה נשאת". ראה עוד על כך אצל ליבס, נבואתו,הערות 40, 41 והערה 196.

[52] מסכת כתובות, בתחילתה.

[53] יום רביעי פר' יתרו חל באותה שנה בט"ו בשבט.

[54] חמישה עשר = י"ה.

[55] מצ"ה + ו בעלה = מצוה, כמבואר בזוהר שבהערה הבאה.

[56]כאמור ברשימות הקודמות, רה"צ משתמש במהדורת זוהר גדול (זוהר דפוס קרימונה). במהדורות הנפוצות בימינו: זוהר ח"ג דף רנ"א, א - ב. ושם:  "ושמרתם את המצות. מצה איהי שמורה לבעלה דאיהו ו, וביה אתעביד מצה. ומאן דנטיר ליה לגבי י"ה, במ"ץ מן מצ"ה, ואינון י"ם ה"ץ... ומני לאתעברא מנהון חמץ ומחמצת... חשוכין דמכסיין על נהורין...". 

[57] מ"ץ = 130 = ק"ל.

[58] מ"ץ = 130 = ק"ל = סינ"י.

[59] ישעיה יט, א. ראה זח"ב דף ז, א שה' בא להפרע מן המצרים ב"עב קל", וגם בגלות אדום יבוא ה' על עב קל לפדות את המטרוניתא מהגלות. הוי אומר: פסוק זה - ה' רוכב על עב קל - מדבר גם העתיד, על ר"נ המכות שחוזרים בשנית, וכדרשת חז"ל הנזכרת על הכתוב "אהיה אשר אהיה".

[60] ראה בזוהר המובא לעיל שכלב היינו עמלק. בנוסף, רומז רה"צ שכלב (עמל"ק) היינו ע"ם ק"ל, כוח הטומאה המקביל לסינ"י ולעב ק"ל עליו רוכב ה'.

[61] על פי ישעיה יד, כט: "אל תשמחי פלשת... כי משורש נחש יצא צפע". נחש וצפע שכאן מבטאים את כוחות הקדושה.

[62] נח"ש ראשי תיבות נחש, חמור ושור = כוחות הקדושה המקבילים למשה, דוד ויוסף (ראה בהערות הבאות).  

[63] נתעבר מעלמא = במובנו כאן: עובר מהעולם. 

[64] ראה הערה הקודמת.

[65] ע"פ הכתוב (במדבר כג, כג) "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל".

[66] בכח שש המילים שבפסוק "שמע ישראל", וכן שש המילים שבפסוק "ברוך שם", להעביר מהעולם את כוחות הטומאה שבששת האותיות נ'ח'ש' ק'ס'ם'.

[67] במהדורות הנפוצות בימינו: זח"ב דף ס"ה, א. שם נתבאר ששור וחמור הם שני כוחות טומאה, שחיבורם יוצר כלב, המסמל את עמלק, בחינת חוצפה מרובה.

[68] אף כי האמור לקמן אינו מפורש בטקסט, יתכן שכוונתו לכך: במקביל לכוחות הטומאה של שור וחמור, ישנם כוחות קדושה כאלה (ראה בהערות הבאות). כוחות הקדושה הללו, שו"ר (506) + חמו"ר (254) = 760. ערכם מקביל לכוחות הטומאה המסומנים כאן בגרשיים: ומ"ן (96) + כל"ב (52) + עמל"ק (240) + נח"ש (358) + אוב"ד (13) = 760 עם הכולל.

[69] יש להזכיר שמונחים אלו שווים בערכם לערים בהם סובב רה"צ (וגם לכוחות קדושה אחרים, כמבואר לקמן).

[70] על פי החשבון האמור לעיל.

[71] ראה זח"ג דף רע"ט א

[72] ראה זח"ג שם שיוסף הוא שור על שם "בכור שורו הדר לו".

[73] ראה זח"ג שם שדוד הוא חמור על שם "עני ורכב על החמור".

[74] נח"ש (כנגד משה) = 358 + שו"ר (כנגד יוסף) = 506 + חמו"ר (כנגד דוד) = 254 = עולה בסך הכל 1118. מספר המקביל, כאמור לעיל, לערכן החשבוני של המילים שמ"ע + ברו"ך (וכן קדו"ש + ברו"ך).

[75] חט"ה = 22, היינו כ"ב אותיות התורה.