פרק י"ג: המשך פולמוס באר שבע הגלילית על פי ר"ש מחלמא

נראה  שהקושי של ר"ש נוצר מכך שהוא ראה במפה שתי באר שבע, והיה צריך לפזר את אברהם ויצחק על פני שתיהם, אולם מעניין ביותר מדוע ר"ש "הצפין" את אברהם, ואילו את יצחק "הדרים", הרי מעיון בפסוקים נראה שיותר קל "לנייד" לגליל את יצחק, ולא את אברהם.

עוד קשה, הרי בערך צפת וחורמה, ר"ש לא טעה, ומיקם אותה בדרום תוך שהוא מדגיש את הפסוקים שמדברים על נחלת שמעון, והיאך בבאר שבע מקום מגוריו של אברהם, יטעה?

***

לפני שנעבור לעיין בפרשני התורה, יש לציין כפי שנביא להלן, המקור היהודי הראשון לבאר שבע בגליל, הוא יוסף בן מתתיהו שמספר על הביצורים שביצר בגליל כנגד הרומאים (ספר חיי יוסף לז)

רוב מפרשי התורה (בראשית פרק כו פסוק לג) בפסוקים העוסקים על סכסוכי רועי יצחק ואבימלך סברו שישנם שתי באר שבע; על הפסוק "וַיִּקְרָא אֹתָהּ, שִׁבְעָה; עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע, עַד הַיּוֹם הַזֶּה"-מבאר הרשב"ם: "על כן שם העיר באר שבע - ואין זו אותו באר שבע של אברהם, כי שני באר שבע היו כדכתיב ויבא באר שבע אשר ליהודה".[1]

האבן עזרא מבאר: "באר שבע נקרא כן על ב' דברים, או היא עיר אחרת".[2]

ר' חיים פלטיאל על אותו פסוק מבאר: "על כן שם העיר באר שבע. אין זה אותו [באר] שבע של אברהם כי שני באר שבע היו. פ"א באברהם כתיב על כן קרא שם המקום ההוא באר שבע, מקום המדינה נקרא באר שבע ולא העיר ועתה נקרא שם העיר באר שבע על שם המדינה".[3]

אומנם המפרשים הנ"ל לא ציינו גאוגרפית היכן הם היו, ובזה ר"ש היה נחשון לציין על באר שבע הגלילית ואברהם שהתגורר בה.

לעומתם, הספורנו סבור שהייתה זו אותה העיר בכתבו: "עד עתה נקראה באר שבע בקמץ, ע"ש השבועה, ואילו עתה נקראת בסגול על שם הבאר השביעית שחפרו"[4].

בימינו ישנם שני אתרים ארכיאולוגים בסמיכות לבאר שבע העברית, האחת היא תל באר שבע, שרובם של החוקרים סבורים שהיא באר שבע המקראית, וחלקם סבורים שהיא העיר שבע המקראית. אך במרחק כמה ק"מ ממנה יש תל שבע, שיש הסבורים שהיא העיר שבע כנאמר: "וַיְהִי לָהֶם בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר שֶׁבַע וְשֶׁבַע וּמוֹלָדָה" (יהושע פרק יט, פסוק ב).

***

במהדורת תשמ"ח של 'טבור הארץ' עמוד נד הערה 19 העירו בסוגית באר שבע: "ראה מלבי"ם יהושע יט פסוק "והיה עוד באר שבע אשר ליהודה ולא נזכר בגבולי הארץ".

המלבי"ם מדבר על נחלת שמעון: א "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי, לְשִׁמְעוֹן--לְמַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן, לְמִשְׁפְּחוֹתָם; וַיְהִי, נַחֲלָתָם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-יְהוּדָה.  ב וַיְהִי לָהֶם, בְּנַחֲלָתָם--בְּאֵר-שֶׁבַע וְשֶׁבַע, וּמוֹלָדָה".

המלבי"ם מסיק שהיתה עוד באר שבע, מהפסוק המפורש במלכים א פרק יט, א "וַיַּגֵּד אַחְאָב לְאִיזֶבֶל, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר הָרַג אֶת-כָּל-הַנְּבִיאִים, בֶּחָרֶב.  ב וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ, אֶל-אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר:  כֹּה-יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים, וְכֹה יוֹסִפוּן, כִּי-כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת-נַפְשְׁךָ, כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם.  ג וַיַּרְא, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-נַפְשׁוֹ, וַיָּבֹא, בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּנַּח אֶת-נַעֲרוֹ, שָׁם".

***

הערות: בשיחה שערכתי עם הדוקטורנט עמיר כהנוביץ נאמר לי שהוא עבר על כל מסעות הצליינים בין השנים 1100 עד 1350 ואף צליין אינו מזכיר את באר שבע הגלילית, וכן מסר לי דוקטור עמיחי שוורץ בשיחה שערכתי איתו, שמשנת 1300 עד 1400 אין מקורות לבאר שבע הגלילית.

ר' אשתורי הפרחי (ח"ב עמוד פ, תשס"ז) כותב על באר שבע בדרום, ולא מזכיר את באר שבע הגלילית: "באר שבע אל חברון ועזה משולש שוה השוקים שמחברון לבאר שבע לדרום מערבי כמו יום, וכן מעזה לבאר שבע, ואליה הוא מזרחי דרומי, ובין עזה וחברון כמו יום שלם". עמיחי שוורץ מעיר שנראה שר' אשתורי אינו מזכיר את באר שבע הגלילית, כיון שהיא לא הייתה פעילה בזמנו.

מעתה, תהה, איפה, שוורץ, כיצד אדריכום הכיר למרות זאת את באר שבע הגלילית, הרי היא חרבה כבר בתקופה הביזנטית? ואם הייתה מסורת על באר שבע הגלילית, הרי הייתה אמורה להופיעה במקורות נוספים, והרי גם בשנים שקדמו לו אין אף מסורת המציינת את באר שבע הגלילית; לאור הדברים הסתפק הנ"ל אם אדריכום ביקר בארץ.

את הדברים הללו ברצוני לבאר בכך שמקורותיו של אדריכום הינם כתביו של יוספוס, אשר מעתה נוכל להבין מהו מקורו לעיר באר שבע הגלילית אף שלא הייתה ידועה בימיו, [ואם אכן אדריכום הוא הראשון שהזכיר את באר שבע שבגליל (הסתמכתי בעניין על שוורץ וכהנוביץ) הרי זה מלמד על גדולה של תייר שחוקר את הארץ ומסייר בה תוך שימוש בספרות עתיקה של יוספוס, ומסתבר שהוא צייר את באר שבע שבגליל על פי התאורים של יוסף שמתאר אותה ליד ערים מוכרות בזמנו של אדריכם בגליל כפי שכותב: "ביצרתי גם ערים אחדות בגליל התחתון את מגדל, טבריה וציפורי ואת הכפרים מערות ארבל, באר שבע (הגלילית), צלמון, יודפת, כפר עכו, סכני, יפה והר תבור. במקומות האלה אצרתי צרכי אוכל לרוב וגם נשק לבטחון לימים הבאים" (ספר חיי יוסף לז).

 

[1]מקראו גדולות ניו יארק תשל"א.

[2]מקראות גדולות ניו יארק תשל"א, את פרושו של האבן עזרא על שני באר שבע, מצטט ר' יעקב בעל הטורים. (פרוש על התורה מרבנו יעקב בן כבוד מרנא ורבנה הרא"ש זלה"ה, הנובר תקצ"ט).

[3]פירושי התורה לר' חיים פלטיאל, ירושלים תשמ"א, מהדיר: לנגה יצחק שמעון.

[4]מקראות גדולות נו יארק תשל"א. אפשר לדייק כדבריו, שהרי על באר שבע של אברהם אבינו (פרק כ״א  -  פסוק ל״א) "עַל־כֵּ֗ן קָרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֛י שָׁ֥ם נִשְׁבְּע֖וּ שְׁנֵיהֶֽם", ולא נאמר "עַד הַיּוֹם הַזֶּה" כפי שנאמר על יצחק: וַיִּקְרָא אֹתָהּ, שִׁבְעָה; עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע, עַד הַיּוֹם הַזֶּה", א"כ נראה על פי הפשט שהמדובר על אותה העיר, וזהו א"כ ההסבר לשיטת הספורנו ושיטה א' באבן עזרא.